סדום ועמורה זה כאן!

בתוך ההמולה הפוליטית הפוקדת את מדינת-ישראל ותחת אילוצי נגיף-הקורונה, שממשיך להפיל את העולם כולו על ברכיו וגורם לחוסר-אונים, נחשפנו שוב לשורה של אירועים מזעזעים שהיו חלק בלתי נפרד מהכרוניקה הבלתי מוסרית של החברה הישראלית, עד כדי כך שלא נותר אלא לתהות האם סדום ועמורה זה כאן?

למצער התשובה לשאלה הזאת חיובית: סדום ועמורה זה כאן!.

לא צריך להפליג למחוזות רחוקים על פני ציר-הזמן כדי להיזכר למשל באותם 'בני טובים' שנחשדו בביצוע מעשה-אונס בתיירת בריטית בקפריסין ואשר למזלם הרב יצאו מהפרשה המביישת הזאת רק בשן-ועין. אחר-כך פקד אותנו גל של גילויים נוראיים על אודות התעללות אלימה בקשישים חסרי-ישע בבתי-אבות ואפילו בבתי-חולים לחולי-נפש ולא עבר זמן רב עד שהתגלו לעיני כל מעשי התעללות בתינוקות בגני-ילדים ועדיין לא שקטה הארץ 40 יום והנה פרשת 'האונס הקבוצתי באילת.

התקציר המצומצם הזה אינו אלא חלק זעיר מהאירועים המתרחשים בישראל גם בקיץ 2020 ועדיין לא אמרנו אף לא מילה על אודות עבירות-מין שביצעו 'מפורסמים' למיניהם (ע"ע משה אבגי ורונן ביטי), עבירות 'צווארון לבן' של גנבה מקופת המדינה (ע"ע הדוגמנית בר רפאלי ואמה ציפי) והס מלהזכיר כמובן את רצח הנשים המתרחש בארץ באופן כמעט קבוע ובכלל זה בחברה-הערבית (אבל לא רק) או את הזלזול המופגן בחיי אדם (בכבישים ובאתרי הבנייה) כדי להגיע למסקנה המתבקשת לפיה משהו באמת ובתמים רקוב כאן עד כדי כך שהייתה ישראל לסדום ועמורה.

הציניקנים יטענו כי תמיד היו בארץ מעשי עוולה ופשיעה ורק בזכות הגילויים בתקשורת והודות לנגישות הבלתי מוגבלת של הרשתות-החברתיות והטכנולוגיה החדשה נחשפים עתה הדברים מלוא רוחב היריעה והמסך. אז נכון שמאז הקמת המדינה כבר קבע לעצמו הפשע נחלה בחברה הישראלית וגם אז בוצעו עבירות חמורות, שאיכשהו הוסתרו ולא הגיעו לידיעת הציבור הרחב, אבל יש הבדל מהותי בין המציאות כיום לבין מה שהתרחש בשנים הראשונות למדינה משום שכיום מדובר בגל עכור ומתמשך שמורכב גם מאין-סוף התנהגויות לא מוסריות ופליליות ואשר כבר לא ירא מפני מחסום הבושה. אם פעם היה אדם שהורשע בפשע מסתתר מרוב בושה בביתו או אפילו 'יורד' מהארץ, אין היום 'חיה' כזאת משום שלא רק שמחסום הבושה התאייד ונעלם אלא שחלק מ'גיבורי הפשיעה' היו ל'ידוענים' הזוכים לחשיפה מפרגנת בסיוע עורכי-דין חלקלקים וצמאי פרסום.

על דור-המבול נאמר כי "ותמלא הארץ חמס" (בראשית ו' לא') והכוונה הייתה בעיקר לגזל שפשט בעולם ולמריבות חסרות שחר ותועלת שגרמו לפירוד בין בני-האדם. לתוך המציאות הזאת השתרבב נח 'איש צדיק' שבסופו של דבר נאנס על-ידי בנו חם והעונש לא איחר לבוא בדמות המבול ששטף את העולם ומלואו בעיקר משום שמדובר היה אז ב'חציית כל הקווים' המוסריים והערכיים שנועדו להציב את בני-האדם ברמה מתקבלת על-הדעת של התנהגות נאותה זה כלפי חברו. ( אגב כך ראוי להזכיר כי גם לוט נאנס על-ידי בנותיו...).

כאשר התחוללה 'מהפיכת סדום' כמתואר בבראשית יח'-יט', התברר כי למרות פער הדורות מאז דור-המבול לא זו בלבד שהלקחים לא נלמדו אלא שבסדום ועמורה נחצו שוב כל 'הקווים האדומים' והפעם ביתר שאת. רשימת העבירות שאפיינה את סדום ועמורה לא הייתה מביישת את מדינת-ישראל בקיץ 2020 וכאשר תולה הנביא יחזקאל את עיקרי חטאי סדום בהזנחת החלשים (" יד עני ואביון לא החזיקה" טז'-מט') קשה שלא להתייחס לעושק הקשישים והנכים בישראל, הן על-ידי מוסדות המדינה והן בידי עבריינים 'פשוטים'.

בסדום ועמורה שלט חוסר החמלה כלפי החלשים בחברה, במיוחד כאשר מי שזכה באמצעים חומריים רבים סירבו מתוך עיקרון לחלוק משהו עם עניים וחסרי כל. מזכיר לכם משהו מתוך המציאות הישראלית כאשר 'טייקונים' מסרבים למשל לשלם למדינה מסים עבור שימוש באוצרות-הטבע שלה? (ע"ע 'מפעלי ים-המלח' למשל).

בסדום ועמורה היו הפשע והרשע הפנים האופייניות לחברה המקומית ונראה היה כי מי שלא עסק בהם נחשב כישלון-חברתי שראוי לבוז ולשנינה ומי שהתפרנס היטב מהפשע והרשע היה לגיבור-חברתי (ע"ע פרשת השודד שכונה בזמנו 'האופנובנק' וזכה לתהילה חברתית על הצלחתו בשוד-בנקים או למשל שרה אנג'ל עבריינית מורשעת שחיה עם רוצח-כפול מורשע והוציאה-לאור ספרים שסיפרו על מעלליה וזכתה להתקבל בתקשורת ההמונית כגיבורה שאף התפרנסה יפה מהרצאות ברחבי הארץ).

בדור של סדום-ועמורה נהגו להתהדר בגילוי-עריות כחלק מהנורמה החברתית המקובלת ומכאן ועד למעשי-אונס שגרתיים היה המרחק קצר. לנשים, נערות וילדות לא היה בסדום ועמורה שום ערך זולת ניצולן המיני, לא רק בהטרדות מילוליות וגופניות, אלא בעיקר בהפיכתן לשפחות-מין ומטרה 'לגיטימית' לסיפוק הדחפים המיניים של הגברים בחברה בין שהיו נשואים או לא. אולי מזכיר לכם משהו מהמציאות הישראלית נכון לקיץ 2020 כאשר אין כמעט יום שחולף מבלי שייחשף הציבור לפגיעה מינית בנשים? לא רק שמעמד האשה בישראל (שמחצית מתושביה נשים) הוא בבחינת לעג-לרש בכל תחומי החיים, נשים היו לקרבנות קבועים להטרדות מיניות, מעשים מגונים ומעשי-אונס. נשים שנפגעו מעבירות-מין מוצאות עצמן נאלצות להתגונן ו'להסביר' כיצד קרה שבכלל נקלעו לזירת-הפשע ובדרך-כלל גם נמנעות מלהתלונן שמא ייאלצו לעבור שוב 'אונס בפרהסיה' (ע"ע 'הנשיא' לשעבר עבריין-המין המורשע משה קצב למשל ועוד שורה ארוכה של נאשמים במגוון רחב של עבירות-מין והטרדות ובהם גם ח"כ חיים רמון).)

עד כמה הייתה 'התרבות' הנהוגה בסדום ועמורה מעוותת בכל הקשור להתנהגות המינית הפרועה ניתן כמובן ללמוד מכך שתושבי סדום התדפקו על דלתו של לוט כאשר הבחינו כי יש במחיצתו אורחים ודרשו ממנו להוציא אליהם את אורחיו על-מנת לבצע בהם את זממם-המיני. לוט סירב לעשות כן אבל הסכים לחלופין למסור להם את שתי בנותיו הבתולות.

אולי מזכיר לכם הדבר את עבריינות-המין בישראל כלפי ילדות קטנות או נערות קטינות? מה בעצם ההבדל בין ההתנהגות המינית של תושבי סדום לבין 'הפדופיליה' שפשטה בארץ, או בין הנורמה הנהוגה בסדום לבין עברייני-מין ישראלים העוסקים בין השאר בניסיונות (חלקם מוצלחים מבחינתם) לבצע מעשים מגונים או הטרדות מיניות מול צעירות באמצעות האינטרנט?! ההבדל ניכר רק באמצעים ובטכניקה אבל בעיקרו מדובר בדיוק באותו הדבר עצמו.

סחר-נשים וסרסרות לזנות תוך כדי התמכרות הנשים הללו לסמים, לא הומצאו ככל הידוע בסדום ועמורה אבל היו לחלק בלתי נפרד מהזירה הפראית של נשים בישראל ואולי להבדיל, בסדום נהוג היה גם 'מעשה סדום', הגדרה מכובסת למשכבי-זכר שהיו לחלק בלתי נפרד מאורח-החיים של הלהט"בים בישראל...

התלמוד-הבבלי יודע לספר על נערה בסדום שהאכילה בחשאי עני חסר-כל וכאשר נתגלה הדבר שפכו עליה אנשי סדום דבש-דבורים וגרמו בכך למותה מעקיצות הדבורים. יכול להיות שהאירוע הזה מזכיר לכם משהו מהכרוניקה של רצח וחיסול נשים בישראל? דמן של נשים ישראליות, יהודיות וערביות כאחד, היה להפקר ורצח אשה כבר הפך לידיעה המופיעה בשוליים של החדשות כחלק מ'הנורמה' הקיימת בישראל, גם כאשר לא מדובר ברצח באמצעות דבורים...

הביזה בסדום וההתעללות בחלשים ובחסרי-ישע, אם בהשתלטות על רכושם או בפגיעה פיזית בהם, הייתה אחד מסימני ההיכר של החברה ואין מנוס אלא להשוות זאת לתופעה המחליאה של התעללות בזקנים בבתי-אבות או בתינוקות חסרי-ישע בגני-ילדים בישראל.

רשימת ההשוואה הבלתי נמנעת בין דור-המבול ובעיקר 'תרבות' סדום ועמורה, לבין המציאות הישראלית עוד ארוכה וכואבת (לא הזכרנו עדיין את השוחד שהיה כבר מטבע עובר לסוחר) אבל נראה כי נוכח כל הדברים האלה אפשר כבר להציג שוב את השאלה המרגיזה: איך קרה הדבר שהפכנו להיות סדום ועמורה?!

להבנתנו הצנועה יש לכך לפחות שלוש תשובות הנארגות יחד למסכת מבעיתה:

אפשר למצוא קווי-מתאר זהים בין דור-המבול וסדום ועמורה לבין ישראל של קיץ 2020

הסמכות ההורית התמוססה ברבות השנים בעיקר בגלל הנטייה הישראלית לאמץ גישה ליברלית-דמוקרטית שערערה לחלוטין את 'הכבוד' של התא-המשפחתי ועקב כך את הסמכות ההורית. החידלון הזה ייצר מציאות חינוכית חדשה, כאשר יותר ויותר הורים הפכו מכוח הנסיבות את ילדיהם ל'ילדי מפתח' משום שנאלצו לצאת לעבודה ולהותיר את ילדיהם שעות ארוכות לבד בבית תוך הדגשת 'עצמאותם' של יקיריהם. במקביל התקבעה בישראל בהדרגה, בהתאם לגישה הליברלית-דמוקרטית שפשטה בארץ, התפיסה שיש להציב את הפרט במרכז העניין ותשומת-הלב וכך נפרדה החברה הישראלית מהערובה ההדדית שאפיינה אותה בראשית דרכה כאשר טובת הכלל-הציבור-המדינה הייתה חשובה יותר מהנוחיות ומ'זכויות' הפרט. התהליך הזה גרם לחולשה בקרב התא-המשפחתי הסמכותי ומכאן ועד להתמכרות נערים ונערות לאלכוהול ולסמים נסללה הדרך בקלות, שלא לדבר על השתתפות במעשי-אונס קבוצתיים (מקפריסין ועד אילת...).

אלא שלתוך המשוואה הזאת הצטרף עד מהרה גורם משמעותי נוסף והוא מערכת-החינוך, שהפכה מגורם מחנך לספקית-מידע לתלמידים וזאת מתוך כך שהציבה את ההצלחה בבחינות-הבגרות כחזות הכל, ייצרה תחרות מטורפת להשגת יעדים מדידים בין מי שבכלל זכאים היו לגשת לבחינות לבין אלה שמטעמים הישגיים לא נבחנו כלל. לשון אחר: מערכת-החינוך הזניחה את תפקידה החינוכי והפקידה את הנושא הכי חשוב שבסמכותה בידי ההורים!. כאשר אין מערכת-החינוך עוסקת בחינוך אלא בציונים גבוהים (?) ובהישגיות, התוצאות היו צפויות: מעמדו של המורה בעיני תלמידים והורים ירד לשפל, הורים נטו להעניק גבוי לילדיהם מול המורים, המשמעת במוסדות הלימוד התרופפה עד כדי התרת-רסן כללית והתלמידים שממילא לא זכו למנות-חינוך מתבקשות בבית, מצאו עצמם עושים כמעט ככל העולה על רוחם. מכאן ועד להתנהגות פרוצה, וונדליזם, זלזול מופגן בסמכות, פגיעה ברכוש-הציבור, אלכוהול וסמים ועבריינות-מין, הייתה הדרך קצרה.

אבל יש עוד צלע במשולש האחראי להיווצרותה של סדום ועמורה בישראל והיא החולשה והרפיסות של מערכת-המשפט ולצדה כמובן חוסר התפקוד של מערכת-אכיפת החוק.

הסלחנות הבלתי נתפסת של בתי-המשפט כלפי עבריינים מורשעים כבר הפכה בישראל לבדיחה עצובה, בעיקר נוכח 'עסקות-טיעון' שמשיגים עורכי-דין ממולחים עבור שולחיהם ועל רקע ענישה מעוררת גיחוך המסתכמת למשל ב'עבודות שירות' שנגזרו על עברייני-מין (עיין שוב ערך משה אבגי ורונן ביטי למשל).

לא מכבר 'התפוצצה' בקול רעש אדיר פרשה בה היו מעורבים הכדורגלנים דור מיכה ועומר אצילי שנחשדו בקיום יחסי-מין עם קטינה בת-16 וגורלו של התיק הזה לוט עד היום בערפל, שלא לדבר גם על פרשת רות דוד (פרקליטה בכירה) וליאת בן-ארי (לכאורה חשודה בעבירה מנהלית-פלילית בהיותה בתפקיד בכיר בפרקליטות) ועוד מקרים מעוררי תהיות מבית-היוצר של מערכת-המשפט, לצד הסלחנות מעוררת התהיות באשר לעונשים קלים שגוזרים השופטים על עבריינים מורשעים. כל אלה יחד הביאו לירידה דרמטית באמון הציבור במערכת-המשפט וזאת מבלי חלילה להתייחס למאבק הפוליטי שמנהל ראש-הממשלה באותה מערכת. התוצאות של אבדן אמון הציבור בבתי-המשפט הרות אסון משום שהדבר גורם לאבדן כוח ההרתעה המעוגן בענישה ומכאן ועד זלזול מופגן בחוק הדרך סלולה וקצרה.

גם לגורמי האכיפה אחריות למתרחש בסדום ועמורה הישראלי, בעיקר משום שמצפים ממשטרת-ישראל המוגבלת בכוחותיה לעסוק במגוון רחב של נושאים כאשר השמיכה שלה קצרה, אבל יש לה שותפות מרכזית בהתדרדרות המצב בגלל הדלפות מחדרי-החקירות ויצירת רושם של אכיפה בררנית. אמון הציבור בלובשי המדים הכחולים מצטרף לדעותיו לגבי מערכת-המשפט, מה שמחריף כמובן את המשבר ומכשיר את הקרקע ליתר פשיעה.

אנחנו לא יודעים אם בסדום פעלה 'משטרה' כלשהי (סביר להניח שלא) אבל אנחנו יודעים כי התנהלה בה מערכת-משפט רקובה ומושחתת שלבסוף גם המיטה עליה את האסון לו הייתה ראויה. אם חלילה תגיע מערכת-המשפט הישראלית לאותה רמה ירודה, סופה של סדום ועמורה המקומית מי ישורנו...

צריך להדגיש כי האחריות למציאות אותה תארנו כאן משותפת לכל הגורמים הרלוונטיים ובהם ההורים, מערכת-החינוך ובתי-המשפט וזרועות-האכיפה. ברור שיש גורמים נוספים שהביאו להיווצרות סדום ועמורה בישראל ( חוסר אמון במוסדות המדינה ובממשלה, עבריינות בקרב המגזר הדתי וכדומה) אבל נראה כי התמונה ברורה למדי:

סדום ועמורה זה כאן!.