גלוי נאות: מאמר זה מבוסס על פרק מתוך הספר 'קניה אהובתי' שנמצא בשלבי עריכה לקראת הוצאתו-לאור.
נגיף ה'קורונה' ממשיך לשגע את העולם ולהפיל חללים במדינות רבות שמחוץ לסין, שלא לדבר על הטלת הסגר על מאות אלפי אנשים, מחשש שמא יתפשט להדבקה המונית חסרת שליטה. נקיטת אמצעי זהירות, ביטול טיסות ואירועים המוניים, איסור כניסה למדינות רבות ופגיעה קשה בכלכלה העולמית, הם רק חלק מהנזקים שנגרמו עד כה בגלל הנגיף המסתורי ונראה כי נזדקק לעוד זמן רב עד אשר יימצא לו חיסון מתאים, או עד שייעלם בחום-הקיץ הקרב. כך או אחרת מדובר במכה-עולמית שמזכירה נשכחות מן העבר נטול-החיסונים, אך באותה העת משכיחה את העובדה כי למרות הכל מדובר בנגיף קל הרבה יותר מאשר נגיף-הרוע ששולט בעולם כבר מאות שנים ואף יותר.
מהו נגיף-הרוע?
מדובר במחלה ממארת מעשי ידי האדם ולא הטבע, נגיף שהסימפטומים שלו מבטאים רשע, זדון, אכזריות,נקמה, שנאה וצימאון-לדם. בית-היוצר של נגיף-הרוע מצוי במדגרה אנושית הניזונה מגזענות, מאידאולוגיה דתית-חברתית ופוליטית, מחוסר נכונות לקבל את האחר וכמובן מאינטרסים כלכליים ומדיניים. כל אלה חוברים בדרך-כלל יחד ויוצרים את הנגיף המסוכן ביותר לאנושות, בעיקר משום שעד כה טרם נמצא לו מזור והוא תוצאה מובהקת של חשיבה שיטתית ומתוכננת, שמאפשרת לבצע פשעים נגד-האנושות , השמדת-עם, חיסולים , מעשי רצח ואונס והתעללות אכזרית. בניגוד לנעשה בטבע, בו מזינות חיות-טרף את עצמן ומסתפקות לשם כך בצייד, נגיף-הרוע של האדם מחולל אסונות בקנה-מידה המוני ומחסל אוכלוסיות שלמות מתוך מניעים של רוע, בדיוק ככתוב בספר בראשית " יצר האדם רע מנעוריו" .
תמצית הכרוניקה
נגיף-הרוע מקיף יבשות, מדינות, עמים ומשטרים מכל סוג וקשה למדי לפרט ביריעה כה קצרה את כל הכרוניקה שלו, אולם נראה כי הלקט הבא יכול לשרטט את דמותו הזוועתית ( אגב, הרחבה גדולה מופיעה בפרק הנושא את השם 'החיפוש אחר שרש-הרע' בספר המוזכר 'קניה-אהבתי') :
סיפור המאבק ההרואי של טנגניקה לעצמאות באמצעות מרד ה- Maji-Maji נגד השליטים הגרמנים, כמו מרד ה- Mau-Mau בקניה מול השלטון הבריטי, הפכו עד מהרה לתיאור מצמרר של רצח-עם בשתי המדינות הללו. נזכרתי בדברים שסיפר Dr. Bertham Mfunda ההיסטוריון החשוב ביותר של טנזניה מאוניברסיטת Dar es Salaam על אודות שהתרחש בשנים 1905-1907 בארצו, כאשר ניסו שבטי טנגניקה לגרש את השליטים הגרמנים מארצו ושילמו על כך ביוקר, בחיסול גורף של לפחות 100 אלף איש בידי הצבא הגרמני החמוש.
כבר בשנת 1904 התקוממו בנמיביה שבטי ה- Herero וה- Naemma נגד השלטון הגרמני. הגרמנים שאחזו בנמיביה התייחסו לתושביה בגזענות גלויה, הפכו אותם לעבדים ולא פסקו ממסע ממושך של התעללויות ומעשי-אונס שעד מהרה היו לרצח-העם הראשון באפריקה במאה ה-20.
מפקד הכוחות הגרמנים בנמיביה הכריז כי "אומה צריכה להיות מושמדת כאומה" ומיד אחר-כך החלו הגרמנים לטבוח בשבטים המתקוממים נגדם והגיעו לשיאם במה שלימים כונה 'קרב ווטרברג' שהסתיים בטבח המוני ומעשי זוועה שביצעו הגרמנים ובכלל זה בנשים ובילדים. שרידי השבטים נמלטו למדבר אבל הגרמנים לא וויתרו והרעילו את בארות-המים וכך גרמו למותם של אלפים רבים נוספים.
הגרמנים הקימו בנמיביה רשת של מחנות-ריכוז, בהם שררה תת-תזונה והתנהלו עינויים קשים ובתוך כך התברר כי בוצעו במחנות אלה ניסויים רפואיים באסירים, עליהם ניצח הרופא Eugen Fischer מי שהקים בברלין מכון לגנטיקה ולימים היה למדען הראשי של השלטון הנאצי בגרמניה כשאחד מתלמידיו המובהקים היה לא אחר מאשר Dr. Joseph Mengele הנורא. Ernest Wilhelm Goring עמד בראש מתכנני ומקימי מחנות-הריכוז בנמיביה ולימים קיבל ממנו בנו Herman Goring סגנו של היטלר את ההשראה להקמת מחנות-ההשמדה ליהודים בשואה.
באמצע שנות ה-50 ביקשו הבריטים ששלטו ביד רמה בקולוניה שלהם בקניה לדכא את מרד ה- Mau-Mau ולשם כך הקימו מחנות-ריכוז, בהם אסרו אלפי אנשים שנחשדו כחברים במחתרת שלחמה נגדם או כמזוהים עמה. הבריטים 'הנאורים' ניהלו מחנות-ריכוז בקניה בהם בוצעו פשעים נוראים נגד האנושות ובכלל זה מעשי-רצח, עינויים, התעללויות, אונס והרעבה-המונית. השיא הגיע ברצח שיטתי שאירע במחנה-הריכוז Holla ולרוע מזלם של הבריטים דלף העניין החוצה ואף על פי-כן עסקו הבריטים בהכחשה וטיוח של מעשיהם הברברים במשך שנים רבות.
כמו בטנגניקה ונמיביה, שם לא נטלו הגרמנים אחריות על פשעיהם, כך גם המשיכה בריטניה להתנער מאחריותה לפשעים נגד-האנושות שביצעה בקניה ובאף לא אחת משלוש המדינות הללו, לא הועמד איש לדין.
קטיעת-גפיים כעונש
בשנת 1885 חולקה יבשת-אפריקה בידי המעצמות האירופיות וקונגו נמסרה כקניין פרטי למלך בלגיה ליאופולד ה-2 שהתייחס אל המדינה כאל אחוזתו הפרטית. במשך השנים הבאות טבחו הבלגים בתושבי קונגו והרגו כ-10 מיליון מהם! במסגרת מסע ההתעללות הממושך שביצעו הבלגים בקונגו הנהיגו את העונש החביב עליהם כנגד המקומיים ובנוסף להתעללויות, עינויים ומעשי-אונס שביצעו, נקטו בקטיעת-גפיים של תושבים. מסע ההרג האכזרי של הבלגים בקונגו נפסק רק בשנת 1908 כאשר הועברה קונגו לידי הממשלה הבלגית, לא לפני שעוד 100 אלף בלגים התיישבו על אדמות השבטים המקומיים במדינה.
בלגיה מעולם לא הודתה ברצח-העם שביצעה בקונגו.
בין השנים 1803-1876 בוצע בטסמניה ( חלקת-ארץ המצויה מול חוף מדינת ויקטוריה באוסטרליה וכ-320 ק"מ ממנה) רצח-עם בידי מתיישבים לבנים ובתמיכת הממשל הבריטי. תושביה המקוריים של אוסטרליה היו האבוריג'נים, מהם הגיעו לאי טסמניה שנתגלה כבר בשנת 1642 ולימים הוכרז מושבת-עונשין בריטית ומקום כליאתם של פושעים. הבריטים התייחסו לתושבי טסמניה כאל תת-אדם נחותים וביצעו בהם מעשי רצח המוני, במקביל להפיכת חלק מהם לעבדים. הבריטים הנהיגו 'צייד אבוריג'נים' בטסמניה והעניקו פרס של 5 לירות ללכידת כל מבוגר ו-2 לירות למי שיצליח 'לצוד' ילד. הממשל הבריטי הנהיג הרעבה-המונית בבתי-הסוהר שניהל אבל גילה עניין מיוחד במבנה הגוף של המקומיים וייחס זאת לקרבתם הביולוגית לקופים, מה שהביא לבדיקה 'מעבדתית' של ההרוגים מקרב בני המקום ואף למשלוח חלק מהגופות לתצוגה במוזיאון-הבריטי בלונדון. רק ב-1947 הופסקה התצוגה הזאת בלחץ ציבורי, הגופות נשרפו ואפרם הושלך לים.
בריטניה ואוסטרליה גם יחד, מעולם לא הודו ברצח-העם שביצעו בטסמניה.
החל משנת 1492 ובמשך 20 השנים הבאות של כיבוש אמריקה על-ידי הספרדים, נרצחו ב'יבשת החדשה' קרוב ל-20 מיליון (!) אינדיאנים על-ידי הכובש הספרדי. במקביל ביצעו הספרדים 'טרנספר' להמוני מקומיים וכמובן השתמשו בילידים כעבדים.
ספרד מעולם לא נטלה אחריות על רצח-העם שביצעה ביבשת-אמריקה.
ג'ורג' וושינגטון שרף עיירות אינדיאניות
בשנת 1779 הורה ג'ורג' וושינגטון, לימים נשיא ארה"ב, לתקוף את שבט ה'צ'רוקי' האינדיאני בעת ההשתלטות האמריקנית על היבשת. כוחותיו של וושינגטון השמידו בהתקפה הזאת כמעט את כל השבט ובכלל זה ילדים ונשים ונהגו באכזריות יוצאת-דופן כאשר דאגו להפשיט את עורם של האינדיאנים, חלקם בעודם בחיים. אחר-כך דאג גנרל ג'ורג' וושינגטון להשמיד עוד 28 עיירות אינדיאניות במהלך חמש השנים הבאות.
להגנתו טען וושינגטון כי מדובר בפראי-אדם וכל זאת תחת האצטלה של נוצרי-מאמין.
בין השנים 1894-1896 שחט השלטון העות'מני כמיליון ארמנים במה שנודע לימים כרצח-עם שהוכר על-ידי מדינות רבות בעולם (למעט ישראל!), מה שלא מנע מהתורכים להכחיש מכל וכל את מעשי הזוועה שביצעו העות'מנים ואף איימו בניתוק יחסים ממדינות שהאשימו אותם בהשמדת העם-הארמני.
ב-13 בדצמבר 1937 נכנס הצבא היפני לעיר ננקינג בסין, במסגרת מלחמת סין-יפן השנייה. במשך שישה שבועות ביצעו היפנים שורה ארוכה של מעשי זוועה, הרעבה, 'צייד נשים' לצורכי אונס ברוטלי-המוני, ירי ללא אבחנה בהמונים וביזה ואף גרמו למאות תושבים להתאבד. בסופו של דבר נמנו כ-300 אלף סינים הרוגים במעשי הרצח הללו.
יפו מעולם לא הודתה במעשי-הזוועה הללו.
בין השנים 1975-1979 נרצחו בקמבודיה יותר מ- 1.7 מיליון אזרחים . מסע ההרג הזה התנהל בראשותו של פול פוט, מנהיג תנועת ה'קמר-רוז'' ונמשך עד שהשתלטה וייטנאם על קמבודיה.
איש מעולם לא נטל על עצמו אחריות לרצח-העם בקמבודיה.
הצרפתים שלטו באלג'יריה ובין השנים 1954-1962 גרם הדבר להתקוממות של האלג'יראים בשלטון הצרפתי. הצרפתים לא וויתרו בקלות על מדינת-החסות שלהם והחלו בנקיטת צעדים ברוטליים לדכא את המרד שפרץ, כשהם טובחים במאות אלפי אזרחים מקומיים ובמיוחד בשנת 1957 כאשר פרץ המאבק על העיר אלג'יר.
צרפת סירבה לקחת אחריות על מעשי-הרצח שביצעו חייליה וטענה כי מדובר במלחמה, במהלכה נפלו קרבנות משני הצדדים.
טענה דומה הושמעה בין השנים 1992-1994 במהלך מלחמת קרואטיה-בוסניה כאשר בשיאה בוצע טיהור-אתני המוני במהלכו נרצחו אלפי מוסלמים-בוסנים ובסך-הכל נרשמו כ-11 אלף נרצחים. כל הסימנים העידו על כך שמדובר היה ברצח-עם על בסיס אתני, אלא שהכל דבקו בגרסה לפיה מדובר 'רק' במלחמה.
בניגוד למקרים אחרים הובא חלק מהאחראים למעשי-הרצח ההמוני לדין בפני בית-הדין הבינלאומי בהג.
הרעבה-המונית וגם 'אפרטהייד'
האימפריה-הבריטית ששלטה בדרום-אפריקה סירבה לוותר על אוצרות-הטבע ובעיקר מרבצי-הזהב שנתגלו במדינה ועל רקע זה פרצה מלחמה בין הצבא הבריטי לבין הרפובליקות ה'בוריות' במה שנודע לימים כ'מלחמת הבורים השנייה'. הבריטים החמושים היטב, הצליחו לגבור על 'מלחמת הגרילה' של 'הבורים' אלא שבשנת 1901 הקימו הבריטים מחנות-ריכוז ברחבי המדינה ובמקביל החלו במדיניות 'האדמה החרוכה' במהלכה שרפו 30 אלף בתי-חווה ולפחות 40 עיירות והותירו את מרבית 'הבורים' ללא מזון, אספקה וקורת-גג. כ-28 אלף 'בורים' נשלחו למחנות-שבויים מעבר לים וילדיהם ונשותיהם שנותרו מאחור נכלאו במחנות-ריכוז בריטים. בסך-הכל כלאו הבריטים כ-120 אלף 'בורים' במחנות-הריכוז שלהם, מתוכם מתו כ-30 אלף בגלל רעב ומחלות, רובם ככולם נשים וילדים.
ממשלת בריטניה מעולם לא קיבלה אחריות על המעשים הללו וגם היא דבקה בטענה כי מדובר היה במלחמה.
נכון אמנם שלא מדובר בהשמדה או ברצח-עם, אבל במסגרת נגיף-הרוע חייבים להזכיר גם את משטר ה'אפרטהייד' שהונהג במשך שנים בדרום-אפריקה ואשר שאב את 'השראתו' מהכנסייה-ההולנדית והמפלגה הנאצית בגרמניה, על בסיס טיעונים גזעניים שמנעו מן האוכלוסייה המקומית זכויות-אדם בסיסיות רק בגלל צבע עורם. (בהקשר זה ראוי לציין כי במסגרת 'וועדת האמת והפיוס' שנערכה בהשראתו של נלסון מנדלה ובה הודו רבים ממנהיגי האפליה-הגזעית בפשעיהם, בתמורה לשחרור מאימת-הדין, הצהיר הרב הראשי של דרום-אפריקה הרב האריס סיריל , כי ליהודי דרום-אפריקה היה חלק ב'אפרטהייד' וכי שתיקת הקהילה היהודית נוכח פשעי הגזענות בלתי נסלחת!).
רצח-עם בסין נרשם בדפי ההיסטוריה האנושית כאחד הגדולים ביותר בהיקפו, במהלכו הושמדו לפחות 36 מיליון (!) סינים. רצח-עם זה מקורו ברעב-המוני שכפה השלטון הקומוניסטי בסין בראשות מאו טסה-טונג, שביקש להנחיל לארצו את מדיניות 'הזינוק הגדול קדימה' והחרים את אדמות האיכרים הסינים כדי להעבירם לקולחוזים שהקים.
רצח לצורכי סחר באברים
בשנת 1999 הקים שליט סין ג'יאנג זמין סוכנות מיוחדת שנקראה 'משרד 60' שנועדה לשים קץ לפעילותה של תנועת 'פאלון גונג' שעסקה במדיטציה ושיפור-עצמי על בסיס עקרונות חמלה וסובלנות. באותה העת היו בתנועה יותר ממיליון פעילים והשלטון הסיני פחד מהתגברות כוחה ולכן הוגדרו פעיליה כ'אויבי המעמד' והוחל בחיסולם ההמוני, בהעברתם למחנות-כפייה ובעיקר בשימוש בהם לצורכי מסחר באברים. עד מהרה נתגלו 36 מחנות-כפייה ובהם כ-140 אלף כלואים, מתוכם נרצחו רבים ולאחר שנעשה כאמור שימוש באבריהם, הושלכו גופותיהם למשרפות.
מיותר לציין כי השלטון הסיני מעולם לא קיבל אחריות על מעשי הזוועה הללו.
בשנת 2003 תקף צבא סודן את חבל דארפור שבמערב המדינה, מתוך כוונה להביא לחיסול שיטתי של כל יושביו. במהלך החיסול ההמוני בוצעו בדארפור מעשי זוועה ובהם השלכת תינוקות לבורות-הריגה, שריפה של אנשים כבולים, אונס-המוני והרעבה של האוכלוסייה. מטוסים של צבא סודן הפציצו את דארפור וחיסלו אלפי אזרחים ובהם נשים וילדים ובסופו של דבר נמנו כ-450 אלף הרוגים ונותרו כ-6 מליון פליטים.
הפעם הואשמו שליטי סודן ומפקדי צבאה ברצח-עם ובראשם הנשיא עומר אל-באשיר שאמורים היו לעמוד למשפט בבית-הדין הבינלאומי בהאג. אגב ישראל הכירה ברצח-העם בדארפור בשנת 2006...
בשנת 1971 בוצע רצח-עם בבנגלדש כאשר החליטה ממשלת פקיסטן לשים קץ לשאיפות העצמאות של חבל בנגלדש ועשתה זאת בגלוי, כאשר הורה מפקד הצבא יחיא חאן לגנרלים שלו ' להרוג 3 מיליון בנגלדשים ושהשאר יאכלו מידינו!'. בפקיסטן אף דובר על 'פתרון סופי' לבעיה וכי יש צורך להרוג 4 מיליון אזרחים בתוך 48 שעות! ב-21 במרץ 1971 החל 'מבצע זרקור' שהקיף טיהורים, מעשי-רצח והריגת 'הינדים' בצורה שיטתית, מעשי-אונס והכל במטרה 'לטהר את פקיסטן'. רצח-העם בבנגלדש גבה 3 מיליון קרבנות, 30 מיליון פליטים ועוד 10 מיליון שנמלטו להודו השכנה.
ממשלת פקיסטן מעולם לא קיבלה אחריות על רצח-העם שביצעה בבנגלדש.
בין השנים 1932-1933 ביצעו הרוסים רצח-עם באוקראינה באמצעות הרעבה שיטתית שכונתה 'הולודומור' במטרה לפגוע בלאומיות המקומית. הוגה הרעיון היה כמובן יוזף סטלין, מי שהיה אחראי על חיסולים-המוניים, מחנות-כפייה ורצח מי שנחשבו מתנגדים למשטרו העריץ.
רוסיה מעולם לא הודתה בביצוע ה'הולודומור'.
בשנים 1972-1976 גרמה ה'חונטה' השלטת בארגנטינה למותם ו'היעלמם' של לפחות 30 אלף תושבים, במסגרת מה שזכה לכינוי 'המלחמה המלוכלכת'. מרבית הנרצחים רוכזו ב-340 מחנות-מעצר ברחבי ארגנטינה, שם הוכו ועונו טרם הוצאו להורג ונעלמו מהעולם.
לפחות במקרה זה קיבלה על עצמה ממשלת ארגנטינה סוג של אחריות על פשעי ה'חונטה' ואף שילמה פיצויים סמליים לחלק ממשפחות ההרוגים.
בשנת 2005 בוצע בסרי-לאנקה רצח-המוני של מורדים טאמילים, במהלכו הוצאו להורג כ-65 אלף אנשים מבלי שאיש ייטול על עצמו אחריות לפשע הזה.
בחודש אוגוסט 2017 החל צבא מיאנמר לגרש אלפים מבני המיעוט המוסלמי משבט 'הורינגה' וזאת בעקבות מעשי-רצח המוני ואונס, עריפת ראשים ודקירה למוות של תינוקות. 'הטיהור האתני' המדמם הזה הוכחש נמרצות על-ידי ממשלת מיאנמר למרות שהאו"ם קבע נחרצות כי מדובר בביצוע 'ג'נוסייד' מתוכנן.
בשנת 1999 ביצעו הרוסים מעשי-רצח המוני בצ'צ'ניה במאמץ לבלום שאיפות העצמאות של הצ'צ'נים וגם כאן טענו הרוסים כי מדובר 'בסך-הכל במלחמה'. אותם הדברים אמורים במלחמת-האזרחים שפרצה בסוריה, במהלכה נעשה שימוש בפצצות-גז וההערכה הרווחת היא כי מדובר בכ-300-500 הרוגים שמצאו מותם מידי הצבא הסורי בחסות רוסיה ואיראן.
הכרוניקה של נגיף-הרוע ארוכה הרבה יותר מאשר התמצית שהובאה כאן ובראשה כמובן השמדה של 6 מיליון יהודים בשואה מתוך טעמים גזעניים של המשטר הנאצי, אבל נראה כי די בכל אלה כדי להבין כי מדובר בנגיף המסוכן ביותר שקיים בעולם וכי למעשי הזוועה המוגדרים כ'רצח-עם', 'השמדת-עם' , 'טיהור אתני' ,'חיסול המוני' , 'פשעים נגד האנושות', 'ג'נוסייד', או 'סתם' מעשים של רצח, אונס, עינויים, הרעבה והתעללות, אין תרופה.
מכל אלה ברור לחלוטין כי 'נגיף-הקורונה' הרבה פחות קשה ומסוכן מ'נגיף-הרוע' , שכפי הנראה עתיד להמשיך להכות ולגבות קרבנות זמן רב אחרי שימצאו חיסון ומזור ל'נגיף הקורונה'.
Comments