מה נעשה בלי נייר ?!

החיים שלנו מוקפים נייר וקשה להעלות על הדעת מציאות אחרת, בה יעלם המוצר החיוני הזה מסל-הצריכה שלנו, אבל כדאי להתחיל להתרגל לכך שהאפשרות ההזויה הזאת קרובה מתמיד וכי בעוד זמן לא רב נאלץ להסתגל לחיים בלי נייר!

הסיפור הזה מתרחש בשקט ובהדרגה, כמעט מבלי שנשים-לב לכך שהנייר מפנה אט-אט את מקומו וזאת בעיקר על רקע המעבר לחיים דיגיטליים, שאינם זקוקים יותר לנייר, אבל מתברר כי מתחת לפני השטח מתרחשים עוד תהליכים שעם השלמתם יעלם כמעט לגמרי הנייר המוכר מהעולם.

תחילת השתלטות הנייר על העולם בסין בתחילת הספירה-הנוצרית (למרות שכבר קודם לכן נהגו במצרים לכתוב על פפירוס שלא בדיוק נחשב נייר). בתחילת דרכו עשוי היה הנייר מפשתן, סמרטוטים וסיבי-בד. במאה ה-14 הומצא בסין את מה שאנו מכנים כיום 'נייר-טואלט', אולי משום שלסינים נמאס לנגב את אחוריהם בעלים ובחרסינה. דברי ימי הנייר מעידים על כך ש'תנ"ך של גוטנברג', הכרזת העצמאות של ארה"ב ואפילו המהודרות הראשונות של ספרי מארק טוויין, הודפסו על נייר קנבוס ורק בשנת 1850 המציא פרידריך גוטליב קלר הגרמני שיטה להפקת נייר מעץ.

מאז חלה התפתחות מהירה בתעשיית הנייר בעולם עד שנדמה היה כי כל חיי האנושות עטופים בנייר, החל מנייר-כתיבה והדפסה, עבור בנייר-זכוכית ובמוצרי נייר נלווים כמו קרטוני-חלב, מארזי ביצים, מכלי גלידה, עיסת נייר המשמשת לבניית בובות ופסלים ואפילו בגדי-מנתחים, נייר-לקמוס ובתים שהיפנים בונים מנייר, להגן עליהם מפני רעידות-אדמה וכמובן שטרות-כסף (הראשונים הומצאו באנגליה בשנת 1694) ופנקסי-המחאות ועוד ועוד.

המקור העיקרי של הנייר בעולם היה עד לא מכבר בעצים, בעיקר בנשירים כמו השדר, הצפצפה, האשור, האקליפטוס וגם בעצים מחטניים כמו האשוח, האשורית והאורן, שניטעו במיוחד על-מנת לספק את תעשיית הנייר. במשך השנים גברה כמובן צריכת הנייר ועמה חיסול לא מבוקר של עצים, מה שגרם להכחדה של 'יערות הגשם' במקביל לנזקים עקיפים שנגרמו ברחבי העולם לטבע ולאקלים עקב הכריתה ההרסנית שנועדה לספק את התיאבון הבלתי מוגבל לנייר.

מה קרה ל'נייר חדרה' ?

אפשר לתאר באופן מופשט את תהליך יצירת הנייר, כאשר מתמקדים בריסוק עצים וגריסתם לשבבים דקים המוכנסים בתוספת מים למכונת ריסוק ובתוספת עמילן או שרף, נדבקים לסיבי העץ ומקשרים ביניהם. הנייר המופק בעל גוון צהבהב ובנייר לבן מוסיפים בדרך-כלל חומרים כימיים המבטלים את הגוון הזה. העיסה נכנסת למכונה המערבבת אותה במים והתערובת הדלילה מוזרמת על רצועת מתכת דקה עליה היא נפרשת ומשם מועברת לגלילים מחוממים עד שהנייר מתייבש.

התהליך הזה, בשינויים קלים, מתרחש בכל מקום בו מייצרים נייר ובעת האחרונה נוסף לו מרכיב חשוב מאוד בדמות תו-תקן FSC המעיד על כך כי העצים מהם הופק הנייר נלקחו מיערות המיועדים לתעשיית-הנייר בלבד.

על רקע הדברים הללו אפשר להסביר את השינויים הגלובליים המתרחשים בתעשיית-הנייר ולהתחיל דווקא בסימנים לכך בישראל: 4 שנים לאחר שרכשה 'קרן פימי' את השליטה על חברת 'נייר חדרה', היא נאלצה לוותר ולהודות שאינה מסוגלת להתמודד עם המגמה המתמשכת של הירידה בצריכת נייר כתיבה והדפסה וזאת בעקבות המעבר המהיר שהתחולל בשימוש במדיה הדיגיטלית. כתוצאה מכך החלה החברה להסב מכונות ליצור נייר כתיבה והדפסה, ליצור גלילי נייר לקרטון וזאת בהשקעה של 200 מיליון ש"ח.

מאז שנת 2013 נרשם לחברה הפסד תפעולי של 375 מיליון ש"ח אולם החברה הצהירה כי היא מאמינה שהמפנה במצבה יתבטא באיסוף ובמחזור פסולת-נייר, יצור גלילי נייר לקרטון ויצור מוצרי אריזה מקרטון ממוחזר. מוצרי קרטון מצויים בצמיחה בקצב של 3.3% ועד סוף שנת 2020 צפויים להגיע ל-450 אלף טון בשנה.

מאחורי התופעה הזאת, של צמצום יצור הנייר לכתיבה והדפסה בישראל ( למרות העובדה לפיה צריכת נייר עבור עיתונים בארץ דורשת כריתת כחצי-מיליון עצים בשנה!), קיים גורם רב השפעה על שוק-הנייר בעולם ומקורו כמובן בסין.

סין אינה מסוגלת לעמוד בצרכים שלה לאספקת נייר ולכן היא מעודדת תעשיית-נייר בדרום-אמריקה, להקמת תחנות ומפעלי-יצור לספק את הצריכה הגוברת שלה. לכך יש השפעה על הסחר העולמי בנייר משום שדרום-אמריקה מקבלת נתח משמעותי של שוק-הנייר על חשבון שווקים מסורתיים בארה"ב ובמערב-אירופה. צריך לזכור כי תעשיית הנייר העולמית עומדת על כ-4 טריליון דולר בשנה (!) ועל רקע ההתפתחות הסינית כבר החלו מדינות כמו ברזיל וצ'ילה, להגדיל את התפוקות שלהן ליותר מ-12 אלף טון חומר-גלם מיוצר ועומדות בפני הכפלת הכמות. ברזיל מייצרת כ-5 מיליון טון סיבי נייר והיא מדורגת במקום השלישי בעולם אחרי קנדה וארה"ב ואחריה נמצאות צ'ילה, ארגנטינה ואורוגואי.

ההתמקדות הסינית דווקא בדרום-אמריקה, נובעת מתוך כך שכ-25% מיערות העולם מצויים ביבשת זאת ונוכח הביקוש הגדל לעצים ליצור נייר, מתבצע במרבית המדינות הללו 'קציר טבעי' של כריתת עצי אקליפטוס אחת ל-7 שנים, לאפשר גידול מחדש וזאת הודות לאקלים הטרופי ולמשקעים הרבים המאפשרים זאת.

אבל שוק הנייר בעולם הושפע לא רק בגלל האינטרס הסיני הגובר, אלא גם בגלל חורף קר במיוחד שפקד את רוסיה ואת צפון אירופה, מה שפגע ביבולים רבים וגרם להפחתה משמעותית בכריתת עצים המיועדים לנייר. לכך יש להוסיף את המיסוי הגבוה שהטילה ארה"ב על קנדה שכנתה והנה המתכון לזינוק במחירי הנייר בעולם. האמרת המחירים הגיעה לעליה של 35% במחירי עיסת-העץ ולעוד עליה של 25% במחירי הנייר לעיתונים (בישראל מדובר ביקור של כמעט 90% משום שהעיתונים מחזיקים מלאי גדול מחשש שמא יפגעו משביתות בנמלים). אגב ראוי לציין כי בישראל 93% מהנייר מקורו בעץ ואילו כחמישית מיבול העץ העולמי מיועד ליצור נייר.

נפרדים מהנייר

השילוב בין האינטרסים הסינים לבין העליה במחירי הנייר, התכתב יפה גם אם הפרויקט הבינלאומי שקורא לביצוע פעולות לשמירה על כדור-הארץ והורדת ההתחממות העולמית. קברניטי הפרויקט הזה תולים חלק מן האשם בכריתה פראית של עצים, בעיקר בצפון ודרום יבשת אמריקה וכך החל בהדרגה המהפך שהביא כבר לשינויים מפליגים במדינות רבות בעולם, לצמצום השימוש בעצים ליצור נייר. כבר בשנת 1991 נקבע למשל בגרמניה כי על יצרני אריזות ומפיציהן לקבל חומרי אריזה משומשים ובהם נייר ולמחזר אותם. בשנת 2003 חוקק פרלמנט האיחוד האירופי חוק המחייב ממשלות החברות בו, להעמיד עד שנת 2018 את שיעור הנייר הממוחזר ל-60% ובמקביל החל תהליך מזורז של חזרה למקור, בדמות נייר נטול-עץ מהקנבוס הישן באמצעות גידול צמח האמברי או שימוש בקש, קליפות בננה, קליפות אגוזי-קוקוס ועוד ליצור הנייר.

אז בצד אחד של המשוואה מצוי הצמצום בשימוש בעצים ליצור נייר ושימוש גובר והולך בחומרים חלופיים שאינם עץ, לצד הגדלה מסיבית של מחזור ליצור הנייר. בצד השני של המשוואה, מצוי כמובן המעבר המהיר לעידן הדיגטאלי כאשר הנייר מפנה את מקומו למכשור טכנולוגי מתקדם.

כבר היום נפרדו משרדי-ממשלה, חברות עסקיות, מוסדות וארגונים רבים משימוש בנייר כתיבה ועברו לשיטות תיעוד וכתיבה באמצעים מקוונים. גם תעשיית הספרים בעולם עוברת באטיות לספרות ממוחשבת, כאשר ספרים נקראים ממכשירים ניידים שאין בהם זכר לנייר ונוכח הירידה העולמית בצריכת עיתונים מודפסים, כבר ברור כי ימיהם ספורים וכי בעתיד הקרוב מי שיבקש לקרוא בעיתון, יעשה זאת באמצעות מכשירים נטולי-נייר.

עולם הבנקאות כבר נערך למחר כאשר בשלב הראשון והמוקדם אנשים ייפרדו מפנקסי-ההמחאות שלהם, לאחר שעברו לשימוש נפוץ בכרטיסי-אשראי (שגם הם עתידים להיעלם מהעולם ובמקומם יהיו אין סוף אפליקציות) ואין כלל ספק כי בשלב הבא, ייעלמו מהשוק שטרי-הכסף בהם אנו עדיין משתמשים, משום שכבר לא יהא בהם צורך.

עולם האריזות מצוי בשלבים מתקדמים של שינוי וכיום יש יותר ויותר אריזות מחומרים ממוחזרים במקום כמויות עצומות של נייר, שהיה עד לא מכבר נחלת הכלל, אפילו לאריזת מתנות לחגים. עד כמה שאולי ישמע הדבר מוזר, יש גם השפעה עקיפה להורדת השימוש בנייר על ההתנהגות החברתית, שהרי פחות ופחות אנשים טורחים לשגר מכתבים על נייר ומעדיפים קשרים וירטואליים במכשיריהם הניידים, שלא לדבר על כך שגם תעשיית הבולים עלולה אף היא להיעלם מן המציאות.

בשורה-התחתונה אפשר בהחלט לקבוע כי הנייר עומד לצאת מחיינו לתמיד, על רקע הנסיבות שתיארנו כאן ואולי כבר בסופו של העשור שהחל השבוע, עם תחילת שנת 2020, עוד נמצא את עצמנו מתגעגעים למוצר שליווה אותנו זמן כה רב, או שמא נתפלא איך בכלל הצלחנו לחיות תחת השפעתו.

יש סיכוי שבעתיד הקרוב כבר לא יהא צורך לכרות עצים עבור תעשיית-הנייר שפשוט יעלם מהעולם.