מה היה אומר על כך מרקוזה?

" האם אנחנו באמת יכולים להבדיל בין תקשורת-המונית כבמכשירי מידע ובידור, לבין אמצעי מניפולציה ואינדוקטרינציה?"

" חופש הפוליטיקה פירושו שחרור אנשים ממדיניות שאין להם שליטה אפקטיבית עליה".

"החירות האינטלקטואלית, פירושה החזרת מחשבה אינדבידואלית הנלכדת כעת בתקשורת המונית ובאינדוקטרינציה".

עד כמה שישמע הדבר אולי מוזר, המשפטים הללו נאמרו בתחילת שנות ה-60 וכאילו נכתבו רק היום. האחראי על האמירות הללו הוא הרברט מרקוזה, מי שלימים נודע כהוגה החשוב ביותר בשנות ה- 60 ואף הוכתר כ'אביו של השמאל החדש', כמי שרוחו ריחפה מעל מרד-הסטודנטים בארה"ב, בגרמניה ובצרפת..

סביר מאוד להניח כי מרבית הקוראים לא יודעים מי היה הרברט מרקוזה ומה הייתה השפעתו על העולם, לא כל שכן על המקורות מהם שאב את השקפתו הבסיסית וכיצד לא נודעה השפעתו על מדינת-ישראל.

מכאן מתחייבת סקירה קצרה אודות האיש שנולד בברלין למשפחת סוחרים יהודית ב-19 ביולי 1898 ומכאן שבחודש שעבר מלאו 121 שנים להולדתו ומאחר שנפטר בחודש יולי 1979 מלאו גם 40 שנה למותו.

בשנת 1916 התגייס לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה ושירת ביחידת הגנה-אווירית על ברלין ואחר-כך הצטרף ל'ברית ספרטקוס' (ארגון מרקסיסטי מהפכני שניסה להשתלט על גרמניה לאחר התבוסה במלחמה ונקרא על שם 'ספרטקוס' מנהיג מרד-העבדים נגד האימפריה הרומית).

בשנת 1928 עזב הרברט מרקוזה את המפלגה הקומוניסטית והחל ללמוד ספרות באוניברסיטת פרייבורג ואז החל גם לכתוב מאמרים על היסטוריוציזם (תאוריה של התארגנות תרבותית), אונטולוגיה (תחום בפילוסופיה העוסק בטבע של 'היש' או הקיים או המציאות) של הגל ועל סינתזה אפשרית בין כתבי קרל מרקס ומרטין היידגר. (פילוסוף גרמני ידוע שהתפרסם גם על רקע תמיכתו בהיטלר)

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 עזב מרקוזה את מולדתו לשוויץ ובשנת 1940 הגיע לארה"ב שם פעל במסגרת התעמולה האנטי-נאצית ואחר-כך במחקרים עבור מי שלימים היה ה- C.I.A.ובתום המלחמה הועסק על-ידי מחלקת-המדינה.

בין השנים 1958-1965 כיהן הרברט מרקוזה כפרופסור באוניברסיטת 'ברנדייס' ואחר-כך באוניברסיטת קליפורניה.

מעבר ל'רזומה' הזה ועל-מנת להבין את הרברט מרקוזה והשפעתו בעולם, חשוב להזכיר את העובדה כי האיש נימנה על ' אסכולת פרנקפורט' שהורכבה ברובה מיהודים שברחו מגרמניה בשנת 1933, בין חבריה הבולטים היו גם תאודור אדורנו (פילוסוף יהודי 1903-1969) ועמיתו מקס הורקהיימר (1895-1973).

בכור-ההיתוך של הרברט מרקוזה ב'אסכולת פרנקפורט' נזרעו הנבטים, שלימים הצמיחו את השקפת עולמו המקיפה ואשר אל עיקריה נדרשנו כאן.

מה הציעה 'אסכולת פרנקפורט'?

קשה למדי לתמצת ביריעה כה קצרה ומוגבלת את השקפת עולמה של 'אסכולת פרנקפורט' אליה השתייך הרברט מרקוזה, אבל נראה כי עיקרי הדברים מדברים בעד עצמם ולמרבה הפלא רלוונטיים עד היום הזה:

"אמצעי התקשורת ההמונית והטכנולוגיה המתקדמת, הכניסו לבתי הפועלים את המקרר, מכונת-הכביסה וה'ברהיקיו' המתקפל, כל אלה יצרו מפלצת, כור-מצרף בורגני שבו התגמולים- גגות הרעפים האדומים, פיסת דשא בחזית הבית ומכונית לכל פועל-הם האמצעים בהם משתמשים בעלי-ההון כדי לגרום להמון להישאר כנוע ומרוצה!".זאת הייתה נקודת המוצא של הרברט מרקוזה ועמיתיו ב'אסכולת פרנקפורט' ומי שבוחן את המציאות המערבית והישראלית גם יחד, אינו יכול שלא לראות כיצד צדקו באבחנתם.

זאת ועוד: " האדם הפך רדום, פאסיבי ונתון בלימבו בולמוסי של צריכה ומכור לגרוים מסיחי-דעת שהמציאה 'השיטה' כדי לסמם אותו ולמנוע ממנו חיים בעלי משמעות- מדובר ב'חרושת תרבות', סוג של מפעל לייצור תכנים בכל המדיות שאומר לאנשים מה לרצות, מה לחשוב ואיך להתנהג ובדומה ללאומיות, מדובר במניפולציה צינית שייעודה 'להרדים' את בני-האדם".

מוכר וידוע היטב מתוך המציאות העכשווית.

הרברט מרקוזה פרסם לא מעט כתבים וספרים ומתוך אלה שתורגמו לעברית ראוי לציין את 'שיטת הגל', 'ארוס וציבילזציה', 'הממד האסתטי', 'קץ האוטופיה' ו-'האדם החד-ממדי'. מרקוזה עסק עוד קודם לכן בחקר המרקסיזם ובבסיס הגותו נמצאת התרסקות 'בניין העל' המרקסיסטי אל תוך המערכת הכלכלית, גבר שאינו מאפשר את החיכוך שהיה אמור על-פי מרקס להצית הפיכה-חברתית עולמית וכבר בכך ניבא את שקיעת הקומוניזם לאחר 70 שנות ניסוי ומיליוני קרבנות-שווא.

האדם החד-ממדי

אבל נראה כי אחד הבולטים מבין כתביו הוא כאמור 'האדם החד-ממדי', שם אנו מוצאים דברים שנכתבו בשנות ה-60 המוקדמות אבל תואמים להפליא את המציאות בישראל ובעולם המערבי:

"האדם הוא תוצר מובהק של עידן הקפיטליזם הצרכני וחלק בלתי נפרד מן הרציונליות הטכנולוגית שלו, זאת המבשרת טוטליטריות חדשה, יעילה, דיכאונית, המונעת מחשבה ביקורתית ומקבעת סימון תהליכים של שכפול, שעתוק, האחדה, אנונימיות ופיקוח בעידן של גלובליזציה."

מי שעדיין לא ירד לסוף דעתו של מרקוזה, מוזמן לעיין בדברים הבאים: " מדובר בעיצוב כוזב של תודעת האושר והזדהות עם עולם המוצרים שבבעלות בני-האדם, צופי הטלוויזיה וגולשי האינטרנט- ניצול אמצעי הנוחות של האדם משום 'שכך עושים כולם' והדבר נובע מעידוד חשיבה אחידה על-ידי התקשורת והתאגידים הגדולים". ועוד 'פנינה' ראויה להדגשה: " מעמד הפועלים בחברה הקפיטליסטית מדכא את הדרך למהפכה על-ידי מנטליות צרכנית הקובעת כי האדם מאושר יותר ככל שהוא צובר יותר ממון, חפצים וקניין!".

והנה עוד 'הפתעה': ב'פוסט' קודם שלנו ('למה אסור להאמין לתקשורת?') הצגנו רשימה של סיבות להתנער מתקשורת-ההמונים כמי שמספקת מידע אמין והתברר כי נתלינו על אילן גבוה בדמותו של הרברט מרקוזה כאשר גילינו לאחר מכן כי הוא גם חקר את התקשורת ההמונית וכינה אותה ' ניכור טוטליטרי' משום שלדעתו ' האדם נמצא במצב של ניכור מוחלט בגלל אמצעי התקשורת ההמוניים שמשכנעים את הציבור כי אינטרסים מסוימים הם בעצם אינטרסים חבויים של אליטות השולטות בתקשורת וכי המציאות הטכנולוגית פולשת למרחב הפרטי של חירותו הפנימית של האדם ומצמצמת אותו!".

צריך לזכור כי מדובר בדברים שכתב הרברט מרקוזה בשנות ה-60 ועד מהרה התברר כי הפך להיות הדובר המקובל ביותר על הסטודנטים בארה"ב ובאירופה והשפיע בעיקר על רודי דובצ'קה מנהיג מרד הסטודנטים בגרמניה ב-1968 ועל דניאל כהן-בנדיט ('דני האדום') מנהיג המרד בצרפת באותה השנה ומכאן שהיה כאמור ל'אבי השמאל החדש'.

הרברט מרקוזה תמך בהתלהבות רבה בהקמת מדינת-ישראל, אבל לא חסך שבט ביקורתו כלפי ממשלות ישראל אחרי מלחמת ששת-הימים ואולי בשל כך כמעט שלא ניכרה השפעתו על השמאל הישראלי. גישתו הסוציאלית המיוחדת נגד קפיטליזם 'חזירי' ונגד מחירי הגלובליזציה שרק החלה בזמנו בתנופה לכבוש את העולם, עשויים היו אולי להציב אותו גם במרכז העניין הפוליטי בישראל, אבל רק מעטים מהאגף השמאלי בארץ טרחו להתעניין בו ובמסותיו וחבל שכך.

אז למה נדרשנו פתאום להרברט מרקוזה?

כי האיש עשה נפשות להשקפת עולם שמתאימה למציאות בה אנו חיים, למרות שחלפו כבר יותר מ-55 שנים מאז פורסמו דבריו. הצרה היא שמרבית בני-האדם עסוקים בחיי צרכנות וצבירת נכסים, ממון וקניין ובתחרות מטורפת עם עצמם ואין בהם די רצון לעסוק במשמעות האמיתית של חיי ההישרדות ואין ספק שרק מי ששרד את המאמר הזה והגיע לסופו, למד אולי משהו על הרברט מרקוזה אבל בעיקר על עצמו.

מבט מיוחד על חיינו מעיניו של מרקוזה