כיצד למנוע 'צייד ספורטיבי' וסחר בפרוות ולהישאר בחיים?

הרחק ממהדורות החדשות בענייני נגיף-הקורונה, 'הרמזור', החרדים, גנץ ושנאת-ביבי, התרחשו לאחרונה שני אירועים משמעותיים, שמטבע הדברים נעלמו מתחת לרדאר של 'מדורת השבט', בעיקר כי הם טומנים בחובם פוטנציאל חיובי לעתיד לבוא וכי מי מעוניין בתקשורת בדברים חיוביים? הכוונה לצעדים שעשויים לקדם את מדינת-ישראל להיות סוף-סוף חברה בעלת ערכים אנושיים גלויים ומוצהרים ובאותה העת גם למנוע המשך התאכזרות והרג של בעלי-חיים.

אם לא יינקטו צעדים חריפים נגד הצייד יתכן שזהו התצלום האחרון של האיל הזה

לפני כחודשיים ימים הונחה הצעת-חוק לביטול מה שמכונה משום מה 'צייד ספורטיבי' בישראל. ההצעה הוגשה על-ידי ח"כ מיקי חיימוביץ (כחול/לבן) וקטי שטרית (ליכוד) ונחתמה על-ידי 17 חברי-כנסת נוספים מכל הסיעות. הצעת-החוק נועדה לא רק לבטל את 'הצייד הספורטיבי' אלא להחמיר משמעותית בענישת העבריינים ולהביא בעקיפין גם לצמצום הצייד בכלל.

צריך אולי לזכור כי מאז ימי בראשית היה האדם לצייד מתוך כך שנזקק למזון ולכן הרשה לעצמו להרוג חיות שונות להאכיל בהן את עצמו ואת משפחתו. אלא שככל אשר עבר הזמן הפך האדם להיות יותר ויותר אכזר והפך בהדרגה את הצייד לסוג של תחרות והתמודדות על מעמד-חברתי מוכר ומוערך ומכאן הרחיב לא רק את מספר החיות שהרג במסגרת מסעות הצייד שלו, אלא גם את מיני החיות עד שהביא חלק מהן לסכנת הכחדה. בתוך כך התמקד האדם-הלבן (בעיקר) בצייד פילים לצורך מסחר בשנהבים שלהם ובצייד קרנפים לשם סחר בקרן המיוחדת שלהם וכך הפך להיות לא רק הטורף האכזר בטבע אלא גם לצייד-סוחר צמא-דם ובצע.

האדם לא בחל באמצעים לשכלול שיטות הצייד שלו כפי שלא הניח לאלפי סוגים של בעלי-חיים להימלט מתאוות הטרף שלו וכך הפכו שיטות הצייד להיות אכזריות יותר ויותר ושלל החיות הניצודות גדל בהתמדה עד שבפרקי זמן שונים הגיעו בני-אדם למסקנה כי יש להטיל מגבלות חוקיות על הצייד , על סוגיו ועל היקפו. חוקים, נהלים ומגבלות שונות אכן הוטלו במקומות שונים ברחבי העולם אבל היו הללו לעג-לרש ובמקרה הטוב מס-שפתיים שלא מנע את המשך ההתאכזרות לבעלי החיים ואת הצייד שלהם. הרצון לצוד חיות בכל מקום ובכל מחיר היה ונותר משאלת לב של אנשים רבים בעולם כולו וכן גם בישראל ויכול להיות שרק מי שעוסק בניסיון להבין ולפענח את נפש-האדם, יכול להעניק לתופעה המדממת הזאת הסבר. כך או אחרת העולם כולו ממשיך לצוד חיות, להתאכזר אליהן בלי שום קשר לצורך במזון.

יש משהו מגוחך בהגדרות שהתקבלו על-ידי מרבית מדינות העולם והארגונים השונים בכל הקשור ל'ג'נוסייד', ל'השמדת-עם' ול'פשעים נגד האנושות' כאשר בעלי-חיים מצויים מחוץ לטווח ההגדרות האלה וגם לא מסוגלים להגן על עצמם ב'היכלי הצדק' המשפטיים של האנושות.

והנה בתוך המציאות הקשה והאכזרית הזאת, פועלים בישראל גופים שהגיעו למסקנה כי הגיע הזמן לנסות לשים קץ לצייד ולהתאכזרות לבעלי-החיים ובהם 'החברה להגנת הטבע' , 'תנו לחיות לחיות' ו-'אנימלס' אשר חברו יחד להביא לעצירת מסע-הצייד הישראלי שמסתתר מאחורי ההגדרה 'צייד ספורטיבי'. חברי-הכנסת שיזמו את הצעת-החוק האמורה פעלו למעשה במסגרת קמפיין של הארגונים הללו והציגו דרישה לעצירת ה'צייד הספורטיבי' ולהחמרה בעונשים על עברייני-צייד, ממאסר של 1-2 שנים למאסר של 4 שנים ולהעלאת הקנס מ-150 אש"ח לסכום של 900 אש"ח.

מאחורי המאמץ הזה מצויה כמובן הגישה העקרונית לפיה אין 'צייד ספורטיבי' משום שלא יתכן כלל צייד שהוא ספורט ולכן הגיעה העת לשים לו קץ. המאבק הזה לא מתחולל בחלל ריק שהרי יש בישראל כ-2000 'ציידים ספורטיביים' בעלי רישיון-צייד, המקנה להם אפשרות חוקית לצוד מינים שונים של ציפורים ובהן שלווים, יונים,זרזירים, אגמיות, ברווזים ועוד, במהלך עונת-הצייד שתחילתה בחודש ספטמבר ושמסתיימת בסוף חודש ינואר.

אלא שלא מדובר רק ב'צייד ספורטיבי' משום שבמקביל למה שמכונה 'צייד ספורטיבי' מתקיים בארץ צייד לא חוקי בהיקפים גדולים ועל-פי ההערכות מדובר בחיסולם של לפחות 1000 צבאים בשנה ומאות רבות של דורבנים, ארנבות וציפורים שונות וצייד של הצבי הארץ-ישראלי שנמצא בסכנת הכחדה. הצייד הפראי של בעלי-החיים כמו גם 'הצייד הספורטיבי' מחמירים עד מאוד את מצבם של בעלי-החיים בארץ כאשר מינים רבים סובלים ממילא מצמצום בתי-הגידול שלהם בגלל פיתוח ותשתיות, בינוי ועיור וכן בגלל ריסוסים והרעלות.

בשנת 1955 נחקק 'החוק להגנת חיות-הבר' ומאז ועד לאחרונה נותר על כנו ולא הותאם למציאות המשתנה. על רקע זה באה גם הדרישה לאפשר צייד רק במגבלות החוק ולצמצם אותו למניעת נזקים לחקלאות, למניעת סכנות ומחלות מדבקות ולמטרות מדעיות בלבד.

אגב כך מסתבר כי היהדות מתייחסת בשלילה לצייד (ע"ע הנאמר על נמרוד ועשיו הציידים וכן דברי הרמ"א והרב יחזקאל לנדא מפראג) אבל נראה כי זה הדבר האחרון שמעניין למשל את הקהילה החרדית ואת החסידויות בארץ ובעולם מהסיבות שנפרט כאן בהמשך.

המאבק המחודש על איסור 'צייד ספורטיבי' בישראל וניסיונות לצמצם את התופעה החולנית הכרוכה בצייד בכלל, התכתב היטב עם מאמץ קודם, שלפחות בחלקו נשא פרי למרבה ההפתעה ומדובר בטיוטת תקנות להגנה על חיות-הבר ובה איסור גורף על סחר בפרוות חיות-בר בישראל והטלת קנס של 15 אש"ח על מי שעוסק בסחר הנבזה.

ידוע כי בעולם כולו נהרגות אלפי חיות באכזריות בלתי מתקבלת על הדעת לצורך סחר בפרוות

להן והדבר קשור באופן ישיר לאכזריות הטמונה בכל סוגי הצייד אותם הזכרנו עד כה. על-פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מגיע היקף הסחר העולמי בפרוות בעלי-חיים לכ-8 מיליארד דולר (!) ומדובר בפרוות בלבד ולא במוצרים שיש בהם פרווה כגון בגדים.

עד שנת 2008 היו בישראל 40 יבואני פרווה שעסקו ביבוא של כ-13 אלף ק"ג עורות-פרווה בעיקר מאיטליה , סין והודו, אלא ששנה לאחר-מכן חל שינוי משמעותי בגישה הישראלית לנושא וחברי-הכנסת ניצן הורוביץ ולאחריו רונית תירוש, הניחו את הצעת-החוק שנועדה לשים קץ לסחר בפרוות בעלי-חיים. מאחורי ההצעה הזאת שתכליתה לשים קץ לעינוי האכזרי והנורא של בעלי חיים לצורך השגת פרוותם, טמונה הייתה גם כוונה נוספת והיא לצמצם את מימדי הצייד שהרי אם אין אפשרות לסחור בפרוות, יש להניח כי יש צורך לצוד פחות חיות להשגת הפרוות נוטפות-הדם.

רק שבישראל כמו בישראל יש קהילה חרדית שקובעת למרבית התושבים את הכללים והחוקים, למרות היותה מיעוט וכך ניסחו את החוק החדש אבל החריגו ממנו את הפרוות לצורך תעשיית ה'שטריימלים' שחובשים החרדים וקבעו כי החוק אינו כולל פרוות 'לצורכי דת או מסורת דתית'...

צריך לזכור כי 'השטריימל' אינו אלא כיסוי-ראש גדול העשוי מזנבות שועלים שונים וכי לצורך הכנת 'שטריימל' אחד יש צורך בצייד של כ-30 שועלים מסוגים שונים ובהם שועל אפור, צובל וכמובן מינק. מחירו של 'שטריימל' מפואר ומהודר עשוי להגיע ל-2000 דולרים ואיש עדיין לא הוכיח כי ב'תרבוש' המסורבל הזה יש קדושה כלשהי, למעט מסורת של יהודים ממזרח-אירופה הקרה. השאלה מדוע צריך להשתמש ב'שטריימלים' מזנבות שועל במדינה כה חמה כישראל ולא לעשות שימוש (למי שמתעקש להמשיך בכך) בפרוות סינתטיות ומלאכותיות, נותרה פתוחה למענה החרדים עצמם שלחלקם הגדול אין מושג ירוק כיצד להשיב על כך. על רקע זה נותרו ה'שטריימלים' של החרדים והחסידים מחוץ לחוק ומותר להמשיך לצוד בעלי-חיים ולהתאכזר אליהם באופן נורא, רק כדי לספק את רצונם של החרדים הדורשים 'שטריימלים' מפרווה אמתית!.

ראוי גם להטעים כי פרוות כלבים וחתולים מוגבלת בארה"ב ובאוסטרליה בעוד שבבריטניה חוקקו בשנת 2000 חוק האוסר לחלוטין על גידול חיות לצרכי ייצור פרוות ואילו בהולנד קיים איסור חלקי ברוח זאת. בקנדה, נורבגיה, גרינלנד ורוסיה, צייד כלבי-הים נרחב ביותר ולאחר שבשנת 2009 קבע האיחוד-האירופי חקיקה המגבילה סחר בפרוות כלבי-ים, צומצמה התופעה הזאת גם במדינות אלה.

ארגון זכויות בעלי-החיים הגדול בעולם PETA , כבר יצא למאבקים אין-ספור נגד צייד בכלל וסחר בפרוות בעלי-חיים בפרט ולאחרונה הצליח להביא לשינויים משמעותיים בקרב חלק ממותגי האפנה הגדולים והמפורסמים, שהודיעו כי נפרדו מפרוות אמתיות של בעלי-חיים . ההישג הזה מצוי עדיין תחת צל החשד שמא בוצע הצעד הזה בגלל ההשפעה שיש לדור הצעיר בעל המודעות הגבוהה לזכויות בעלי-החיים ונגד ההתאכזרות כלפי החיות ופחות מתוך ההסכמה של יצרניות האפנה המשפיעות, עם הצורך האנושי להגן על בעלי-החיים. כך או אחרת ההשפעה המבורכת על עולם האפנה, להפסיק להשתמש בפרוות בעלי-חיים מוכיחה כי אפשר גם אפשר לגרום שינוי בתפיסה, גישה, מנהגים ומסורת עתיקה, בעידן בו נחשפים יותר בני-אדם להיותם צמאי-דם, אכזריים ותאבי-בצע.

כל שנותר הוא לקוות שהשינוי הזה יגיע גם לישראל, אף על-פי שנוכח ההיכרות עם הנפשות הפועלות בקרב מקבלי ההחלטות במדינה, יתכן שקודם לכך ישיגו כאן חיסון לקורונה, לפני שייאסרו לחלוטין על צייד ועל סחר בפרוות בעלי-חיים.