כולנו מאותו הכפר...

כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20 ניבא מרשל מק-לוהן, ('המדייה היא המסר'), חוקר תקשורת-ההמונים הקנדי, כי בעתיד יהפך העולם ל'כפר גלובלי' ונראה כי נבואתו התגשמה אולי מעבר למה שהתכוון הוא עצמו. מק-לוהן ניסח את דבריו בהקשר להתפתחותה של הטלוויזיה בעתיד לבוא וברבות הימים התברר עד כמה צדק, כאשר עולם ומלואו היה (ועודנו) מרותק למסכים לצפות למשל במשחקים-האולימפיים, ב'מונדיאל' ואירועי ספורט נוספים ולהבדיל, בנפילת חומת-ברלין, כמו גם בשידורים ישירים ממלחמות בעיראק ואפגניסטן.

השותפות העולמית הזאת חצתה גבולות ויצרה מציאות חדשה, כאשר בעת ובעונה אחת יכלו תושבים בכפר נידח בקניה לצפות באירועים בשידור-חי יחד עם תושבים באוסטרליה, ברזיל, בריטניה וישראל וכך הצליחה תקשורת-ההמונים לבטל לזמן מה מחיצות וגבולות ולרכז מיליוני צופים לאירוע עולמי ללא הבדל דת, גזע, מין ומוצא.

מרשל מק-לוהן חזה את התופעה הזאת אבל לא שיער כי המציאות תעלה על דמיונו נוכח ההתפתחות הטכנולוגית, השימוש בלוויינים. התקשורת שידע עד אז העולם, לא הכיר במגבלות מדיניות וגאוגרפיות וכך הפך העולם כולו ל'כפר גלובלי' קטן...

אחר-כך החל עידן הגלובליזציה הבינלאומי שהתבסס בעיקר על אמצעי תקשורת נגישים ופיתח את הסחר העולמי בין מדינות מבלי להיות תלויים במתווכים למיניהם, מה שיצר ברבות הזמן פלטפורמה מסחרית רבת היקף מבלי להתחשב במגבלות או בגבולות.

כאשר מרכיבים למשל מטוס 'בואינג' חדש במפעלי החברה בסיאטל ארה"ב, מגיעים לשם אלפי חלקים להרכבת המטוס מכל רחבי העולם, משהו שבעבר לא היה כלל אפשרי ורק בזכות הגלובליזציה היה למציאות 'בכפר האנושי' של המאה ה-20 ואילך.

כאשר הגיע האינטרנט לעולם המודרני, התחוללה מהפכה שטרם הסתיימה, אבל כבר הצליחה לגרום לשינויים דרמטיים בעולם כולו. האפשרות של תושב בסין ליצור קשר עם מישהו בברזיל או בירושלים, מבלי להיות תלוי ברשת תקשורת אלחוטית או קווית, או המסחר בין מדינות, בורסות ובנקים, היה לעניין של 'כהרף עין' מבלי להיות תלויים בגבולות והסיפור של האינטרנט חולל שינוי אדיר לא רק בהרגלי הצריכה בעולם ולא רק ביכולת ההתקשרות בין אנשים מעמים שונים, אלא בעיקר בתודעה האנושית, שמצאה את עצמה מופתעת נוכח חוסר המגבלות שידעה בעבר. ההשפעה הקיצונית של האינטרנט דומה בעצמתה לזו שהייתה לטלוויזיה בראשית דרכה ואף יותר מכך, משום שגם הניחה את היסודות לזירה החדשה של הרשתות-החברתיות.

הדהירה הטכנולוגית הפנטסטית של האינטרנט הידקה את החיבורים בין כל מרכיביו של 'הכפר הגלובלי' וכאמור הניחה את המסד ליצור חדש (ומסוכן?) של הרשתות החברתיות.

העולם גילה שכבר אין צורך בתקשורת-המונים ממוסדת, המתערבת בתכנים ולוקה בפרשנויות בהתאם למי שמנתב אותה ומממן את שליחיה וכי אפשר שכל אדם יוכל לדווח באופן מידי על כל התרחשות מעניינת, מבלי להיות תלוי בחסדיה של המדיה. יתרה מזאת, הרשתות החברתיות אפשרו לראשונה לכל אדם כמעט בכל מקום בעולם (למעט בסין, צפון קוריאה, סוריה ) להביע את דעתו במלל ובצילומים, גם נגד מוסדות שלטוניים וכך נוצר עוד סוג של תקשורת-המונים עצמאי כמעט לחלוטין.

נכון אמנם שמפעילי הרשתות-החברתיות גרפו מיליארדי דולרים ואף נחשפו לתביעות ענק שחלקן עדיין מתברר, בגלל תכנים מעוררי מחלוקת ובגין הוצאת לשון-הרע על-ידי המשתמשים השונים, אבל כבר מדובר בענקים שהשתלטו על עולם התקשורת המקוונת והם כאן כדי להישאר. מתוך כך ברור כי הרשתות-החברתיות הידקו עוד יותר את התפרים החזקים ממילא במארג המרכיב את 'הכפר הגלובלי', חרף ביקורת כזו או אחרת ולמרות מאמצי-שווא של משטרים שונים לחסום אותם.

אפשר רק לדמיין כיצד היו מסתיימים אירועים עולמיים (כולל תחרויות ספורט כמובן) אלמלא הטלוויזיה, הגלובליזציה, האינטרנט והרשתות-החברתיות, כמו למשל מלחמת-ווייטנאם, הפלת מגדלי-התאומים בניו-יורק, לכידת בן-לאדן, המלחמות בעיראק ואפגניסטן, הפלת החומה בין הגרמניות ועוד ועוד. כל האירועים הללו ועוד עשרות, שודרו לעולם כולו, רובם ככולם אפילו בשידור-ישיר ויצרו דעת-קהל בכל מקום אליו הגיע המידע המצולם, מי ביד ומי נגד, אבל כבר לא אפשר היה להתעלם מהמתרחש ב'כפר הגלובלי' שהגה מרשל מק-לוהן.

המאה ה-21 חשפה את העולם המכווץ לשתי תופעות קיצוניות שהעמיקו את היסודות המשותפים לכלל המדינות, מבלי שהתכוונו לכך : אסונות-טבע שהתרחשו על הגלובוס, הציפו את השיח הבינלאומי בניסיון להתמודד עם הסכנה הכרוכה בהתחממות כדור-הארץ. לתופעה הזאת נמצאו כמובן מתנגדים ומהססים אבל כללית הושגה הסכמה רחבה כי אם לא יינקטו צעדים לבלימת ההתחממות הזאת, צפויה סכנה של ממש לעתידו של כדור-הארץ והנה נוצר עוד מכנה-משותף ב'כפר הגלובלי' ואף שעדיין רחוק מהגשמה וביצוע, לפחות מדובר בתמימות דעים כללית שהושגה, אגב גם היא הודות להתפתחות התקשורת והיכולת להעברת נתונים זמינים 'און-ליין'.

התופעה השנייה היא כמובן נגיף הקורונה שכבר הכה בכל עוזו כמעט בכל מקום בעולם ויצר סוג של שותפות גורל בין עמים ומדינות. מדובר במאבק מול נגיף מתעתע בעל זנים שונים ומפתיעים, אשר מחייב שיתוף פעולה בין ממשלות וגורמי-בריאות ברחבי העולם, בעיקר בתחום העברת מידע עדכני, יצור תרופות ונוגדנים, מדיניות חיסונים ונקיטת דרכים להתמודד עם המחלה החדשה. גם כאן קשה להעלות על הדעת כיצד היה העולם מתמודד עם הנגיף בעידן שקדם להתפתחויות המדוברות וללא אפשרות ליצירת קשר ישיר וזמין ומידי בין גורמי הבריאות השונים וכך התגייס 'הכפר הגלובלי' גם בתחום הבריאות לשותפות כמעט מלאה (למעט סרבנים אומללים שגם מסכנים את חיי זולתם...).

מאז נבואתו של מרשל מק-לוהן לפני כ-70 שנה, השתנה העולם ללא היכר והסקירה המקוצרת שהצגנו כאן מציירת את קווי-המתאר של תופעת 'הכפר הגלובלי' ועל רקע זה נשאלת השאלה לאן כל זה מוביל?

העולם למצער, אינו קוסמופוליטי ועדיין מתנהל בכפוף לגבולות ועקרונות לאומיים (שגוברים והולכים) כך שמוקדם עדיין לספר על הרמוניה בינלאומית במרבית תחומי החיים, אבל נראה כי אפשר גם אפשר להתעודד נוכח הפיתוחים הטכנולוגים המצויים בתהליכים מתקדמים (בינה מלאכותית?) שימשיכו לשנות את כדור-הארץ ויושביו.

התלות האנושית המשותפת בהתקדמות הטכנולוגית, היא ערובה להמשך הידוק התפרים במארג של 'הכפר הגלובלי' ואולי-אולי יביא הדבר סוף-סוף להסרת גבולות ומחסומים פיזיים בין המדינות .

מה זה אומר על מדינת-ישראל?

למרות האיומים על המשך קיומה של המדינה (מבית ומחוץ), אמורה ישראל להשתלב מהר ככל האפשר בתהליך שמתרחש ב'כפר הגלובלי' ולהכיר בעובדה שבידודה עלול לעלות לה ביוקר רב בעידן בו נושבת בעולם רוח של שייכות בינלאומית ל'כפר הגלובלי', כמעט בכל תחומי החיים. איך עושים זאת אם רוצים (?) לשמור על זהות יהודית?

זה כבר סיפור אחר לגמרי...

בסופו של דבר אנחנו כולנו מאותו 'כפר גלובלי' למרות חילוקי דעות, לאומיות וגבולות וכדאי להכיר בכך