כבר היינו בסגר כזה...

יכול להיות שכאשר יתפרסם המאמר הזה כבר תהא מדינת-ישראל נתונה תחת סגר/עוצר מוחלט שהרי כל הצעדים שננקטו עד כה לבלום התפשטות נגיף הקורונה, גרמו לשיתוק כמעט מלא של המתרחש בחברה ובכלכלה ועדיין לא הושגה המטרה המוצהרת והחשובה מכל, להכריח את הציבור להישאר בבית. בניגוד לארצות אחרות, בהן שיעור הנדבקים והמתים גבוה יותר מאשר בארץ, שם הוטל סגר מוחלט על מיליוני תושבים שרובם ככולם אכן נטשו את הרחובות והסתגרו בבתיהם, בישראל כמו בישראל המצב שונה ונראה כי רק יד חזקה ותקיפה תסייע 'להוריד את האסימון' בקרב קבוצות שונות הגורסות כי 'לי זה לא יקרה' ומכאן ועד הטלת סגר/עוצר הרמטי מלווה באכיפה לא סלחנית, המרחק קצר מאוד.

האוזן הישראלית הורגלה במשך שנים לשמוע על אודות 'סגר על השטחים' או 'סגר על רצועת עזה' ובמקרים אחרים סגר על אזורים שונים בשטחים מחשש לפעילות טרור-חבלנית, או סגר/עוצר שמנע כניסת פלסטינאים לשטחי הארץ ערב-החגים, אבל 'סגר על המדינה' לא נשמע כאן עידן ועידנים. צריך לזכור כי מטרת הסגר/העוצר היא שמירה על הסדר-הציבורי, או לצורך דיכוי פעילותן של קבוצות מסוימות, או לחלופין במטרה להגן על שלום הציבור ובריאותו ומכאן שנדרשת סמכות חוקית לנקוט צעד כה דרסטי, ממש כפי שמתבצע הדבר בימים אלה על-ידי ממשלת-ישראל ומשרדי הבריאות והביטחון.

למרות העובדה שהתרגלנו להתרשם מרחוק מ-סגר/עוצר שהוטל לעתים תכופות על השטחים ורצועת-עזה, מי שמכיר קצת את המציאות הישראלית מימים עברו יודע שכבר היינו בסגר שכזה...

הפעם הראשונה בה הוטל סגר/עוצר בישראל התרחשה ב-30 ביולי 1946 כאשר משעה ארבע לפנות בוקר הטיל המנדט הבריטי בארץ-ישראל סגר על תל-אביב/יפו. כ-20 אלף חיילים בריטים חמושים, מלווים במשוריינים וטנקים הטילו עוצר על העיר וסגרו עליה מכל עבר. בשעה 07.00 בבוקר שודרה ב'רדיו ירושלים' הודעה רשמית מספר-76 של הנציב-העליון הבריטי ובה נמסר כי מטרת הסגר היא לאתר טרוריסטים החשודים בפיצוץ מלון 'המלך דוד' בירושלים, שהתרחש ב-22 ביולי וגרם למותם של עשרות חיילים בריטים.

תל-אביב נותקה בעקבות הסגר מכל הארץ והקשר היחיד שהיה לה עם העולם החיצון התנהל באמצעות 'רדיו ירושלים' ועד מהרה התברר כי נגרם מחסור חמור באספקה של מזון ומוצרים חיוניים לתושבים ואפילו על עובדי המאפיות נאסרה העבודה.

בתוך כך נערכו חיפושים מבית-לבית בניסיון לאתר את החשודים שחיפשו הבריטים ובסופו של דבר נעצרו כ-800 אנשים, שהועברו להמשך חקירתם ללטרון ולרפיח, קודם שהוסר הסגר על תל-אביב/יפו. הבריטים המשיכו להטיל בדרך-כלל 'עוצר לילה' על יישובים וערים בארץ-ישראל עד סיום המנדט אבל הייתה זאת הפעם הראשונה בה הוטל בישראל עוצר/סגר כללי על עיר גדולה, אלא שלא חלף זמן רב עד הפעם הבאה, בגלל נסיבות הרבה יותר משמחות.

ב-8 בנובמבר 1948 נערך 'מפקד האוכלוסייה' הראשון בישראל ולקראתו הוטל סגר/עוצר כללי על כל המדינה. לתושבים נמסרה הוראה לפיה על כל אזרח " להישאר בדירתו ואסור לו להסתובב מחוץ לדירה, כל מי שימצא בחוץ צפוי למשפט על הפרת העוצר" (נשמע אולי מוכר?).

עקב הסגר הופסקה כל הפעילות המסחרית והציבורית במדינה וכל בתי-הקפה, המסעדות ובתי-השעשועים נסגרו. רבים מתושבי הערים מיהרו להסתגר בבתיהם שעות לפני תחילת העוצר וחיילים וחברי הגדנ"ע הופיעו בפינות הרחובות וערכו ביקורת קפדנית שמא לא יהיו אנשים שאינם נשמעים להוראות ולא נשארים בבית. המושל-הצבאי של יפו הכריז על עוצר מורחב של 24 שעות על התושבים הערבים שבעיר ואז החלו כ-41 אלף פוקדים בליווי חיילים, לעבור מבית-לבית בכל רחבי הארץ כשהם מצוידים בגיליונות-רישום במטרה לערוך את רישום-התושבים הראשון בישראל.

למעט מקרים ספורים של סרבנות לשתף פעולה, או מסירת פרטים כוזבים, התנהל המבצע הענק ללא תקלות ובחצות הלילה, בתום 7 שעות של הסגר " הסתיים הרישום בהצלחה רבה".

עם התחלת מבצע-קדש הוטל סגר על 8 כפרים ערבים בגזרה-הדרומית של 'המשולש הקטן' ובהם גם כפר קאסם. לרוע המזל לא שעו חלק מתושבי הכפר להוראות העוצר והם נורו למוות על-ידי החיילים שכפו את ההסגר וכך נהרגו 43 מתושבי הכפר, במה שנודע לימים בנרטיב הערבי כ'טבח כפר קאסם'.

ב-11 במרץ 1978 אירע מרחץ-הדמים בכביש-החוף, כאשר חוליית מחבלים מאנשי ארגון הטרור של הפת"ח, הצליחו להגיע לכביש בואכה תל-אביב ולהשתלט על אוטובוס. בסופו של יום נרצחו בפיגוע הזה 35 ישראלים שהיו ב'אוטובוס הדמים' ונפצעו עוד 71 אנשים. אלא שמיד בעקבות האירוע הוכרז על סגר שהוטל על כל היישובים בגוש-דן ודרום-השרון מחשש שמא עדיין מסתובבים מחבלים בשטח והוחל בסריקות וחיפושים על-ידי כוחות הביטחון, כשכל התושבים באזור הזה ספונים בבתיהם עד שהתברר סופית, מקץ שעות אחדות, כי לא נותר איש מהמחבלים בחיים והסגר הוסר.

ראוי לזכור כי הסגר/עוצר אינו 'פטנט ישראלי' וכבר נעשה בו שימוש נרחב במקומות שונים בעולם עוד הרבה לפני הסגר שהוטל לאחרונה בסין ובמדינות אירופה בגין מגיפת הקורונה.

כך למשל הטילה ארה"ב סגר מיוחד במינו על 120 אלף תושבים ממוצא יפני בקמפוסים שבמערב המדינה וזאת אחרי ההתקפה היפנית על 'פרל הארבור' ב-7 בדצמבר 1941. האמריקנים חשדו שהתושבים ממוצא

יפני שחיים בארה"ב, הם סוג של גייס-חמישי' ולכן הטילו ב-3 במאי 1942 סגר/עוצר על אותם התושבים, שרובם ככולם היו תושבי ארה"ב.

אחרי מלחמת-האזרחים בארה"ב הוחלט במדינות-הדרום לחוקק חוקים חדשים שנועדו למסד את ההפרדה-הגזעית. חוקים אלה נקראו בשם 'חוקי ג'ים קרואו' (כינוי גנאי לאדם אפרו-אמריקני) ומחשש שמא יפרצו בעקבות כך מהומות והצתות, הטילו השלטונות סגר על ערים שלמות ובהן האוכלוסייה השחורה, מה שלא מנע התנגשויות אלימות עם המשטרה.

בשנת 1914 נעשה שימוש מוזר בסגר כאשר השלטון הבריטי בקניה הטיל סגר על כל התושבים שהגיעו אליה מגרמניה מחשש שמא יסייעו לאויב הגרמני של הבריטים במלחמת-העולם הראשונה. הבריטים שמרו על העוצר הזה לאחר שריכזו את כל יוצאי-גרמניה במחנה-מעצר מיוחד ורק בזכות מחאה ציבורית חריפה הוסר הסגר כעבור שבועות אחדים.

בשנת 2005 הוטל בצרפת סגר כללי על ערים שונות, בניסיון למנוע מהומות והצתות על-ידי מהגרים אפרו-מוסלמים במדינה ואילו בשנת 2011 הטילה ממשלת מצרים עוצר-לילה למניעת התקהלויות שגלשו קודם לכן לאלימות.

מתוך הלקט הנבחר הזה אפשר להתרשם כי השימוש בסגר/עוצר נעשה בישראל וברחבי העולם על רקע סיבות שונות ומגוונות, אבל המכנה-המשותף לכולם עובר ברצון של הממשלה והשלטון לשמור על הסדר-הציבורי, או להגן על בריאותו וביטחונו של הציבור הכללי. צריך לזכור כי האמצעי הזה מתבסס על רצונו הטוב של הציבור להיענות לדרישה 'להישאר בבית', שאם לא כן נוצר צורך באכיפה איתנה ואפילו בנקיטת אמצעים כוחניים כלפי מפירי הסגר/עוצר.

יכול להיות שכאשר המאמר הזה יתפרסם כבר תהא ישראל בשלב מתקדם יותר של סגר/עוצר למניעת התפשטות נגיף-הקורונה, צריך רק לקוות שמטרתו תושג מבלי לאלץ את המשטרה וכוחות הביטחון לאכוף אותו ביד חזקה ובזרוע נטויה.