ילדים עבדים ? יש דבר כזה!

התופעה המחליאה של עבדות, מוכרת ברחבי העולם מאז ומתמיד ועוד טרם היו בני-ישראל לעבדים במצרים, כבר נמצאו עבדים בסין הרחוקה ובמקומות אחרים. סוחרי-עבדים ערבים לכדו במזרח-אפריקה עבדים ומכרו אותם לכל דורש, בעיקר במזרח-הרחוק ולימים נלכדו עבדים לאורך חופי מערב היבשת-השחורה והועברו לאמריקה, שם הקימו במו ידיהם הכבולות בשלשלאות-ברזל את ארצות-הברית 'הנאורה' (אחרי שסיימה לשחוט מאות אלפי אינדיאנים מקומיים). עבדים נמחצו מאות שנים גם באירופה תחת גלגלי המהפכה-התעשייתית ואילו היהדות חוקקה חוקים נוקשים לשמירה על חוקי-העבדות אף שיהודים המשיכו להעסיק עבדים נכרים ואולי בשל כך אומר כל יהודי שומר-מצוות בברכות-השחר 'ברוך שלא עשני עבד'...

העבדות אינה תופעה של העידן החדש והיא התקיימה אלפי שנים טרם לבשה צורה חדשה ולפני שהחברה המערבית חוקקה חוקים האוסרים עליה להתקיים. במשך השנים אכן חלה לכאורה נסיגה דרמטית בהיקף העבדות בעולם ונראה היה כאילו השכילה האנושות להבין כי מדובר בתופעה איומה ונוראה שאין מקומה בעולם, לצד חוקים ועונשים שהושתו על מי שנמצא אשם בהעסקת עבדים או בסחר בהם.

אבל התופעה המחליאה הזאת לא נעלמה כליל אלא לבשה בהדרגה צורה חדשה והייתה ל'עבדות מודרנית' בארצות רבות ובמרכזה מצויים מיליוני 'ילדים-עבדים'!

עבדות-ילדים' היא מחלה אנושית ממאירה הנובעת משילוב איום בין נגיף הרוע-האנושי לבין תאוות בצע ועוני מחפיר ואין לה מזור.

מאחורי החיוך הזה מסתתרת העובדה לפיה מדובר במי שנכלל בין מיליוני 'ילדים-עבדים' בעולם

קשה לעכל את העובדה לפיה במאה ה-21 קיימת מציאות בה יש בעולם מספר עצום של 'ילדים-עבדים' ולפני שנתאר בקצרה את היקף התופעה, ראוי אולי לעמוד על הסיבות לקיומה.

'עבדות-ילדים' נובעת בדרך-כלל משילוב בין מכלול גורמים ובראשם העוני. ילדים נמכרים לעבדים או יוצאים לעבדות כתוצאה ממחסור באמצעי קיום של הוריהם ועובדים בפרך בתנאים תת-אנושיים לפרנסת משפחותיהם ולקיומם העצמי. העוני מהווה את הגורם הדומיננטי ליצירת 'עבדות ילדים' בעולם ולצדו אפשר להצביע על מלחמות הגורמות לפליטים חסרי-כל לנסות למצוא אמצעי קיום באמצעות 'עבדות ילדים'. נוסף לשני הגורמים הללו אפשר להתמקד גם בחברות יצרניות גדולות ועשירות אשר מנצלות ילדים ככוח-עבודה זול וזמין ומעסיקות אותם בתנאים מחפירים בקווי-יצור של מוצרים המגיעים בסופו של דבר לקניונים של עשירי העולם. בתוך כל אלה נמצא מקומם של סוחרי-הילדים, אלה הגורפים הון על מכירת 'ילדים-עבדים' לכל דורש ממש כפי שעשו זאת בעבר הלא-רחוק סוחרי-העבדים באפריקה.

מעל לכל הסיבות הללו מרחפים עוד שני גורמים מרכזיים המאפשרים 'עבדות-ילדים': אוזלת-יד ואדישות של גורמי-אכיפה בעולם נוכח התופעה, לצד אדישות של הציבור הרחב שמעדיף להתענג למשל על מוצרים ואביזרים שנוצרו בידי 'ילדים-עבדים' במקום להחרים אותם.

באופן הזה הוכשרה הקרקע לקיומה של 'עבדות-ילדים' ומי שסבור כי מדובר בתופעה שולית, בגלל ריחוקה מאור הזרקורים, מוזמן להרחיב את דעתו לאור הנתונים הבאים:

כמה 'ילדים-עבדים יש בעולם?

מהדו"ח האחרון של 'ארגון העבודה הבינלאומי' עולה כי כ-150 מיליון (!) ילדים עובדים בעבודה המוגדרת 'מסוכנת' וזאת בגלל עוני, חוסר נגישות לחינוך, אי-אכיפה, דיכוי מסוגים שונים וכתוצאה מן הגלובליזיצייה בעולם.

הנתון הזה משתלב עם דו"ח של האו"ם משנת 2017 ובו נמסר על 40 מיליון בני-אדם ששועבדו אותה השנה לעבדות כאשר 1/4 מהם היו ילדים וכאשר 25 מיליון הוכרחו לעבוד בכפייה! באותו דו"ח נכתב כי 71% מ'הילדים-העבדים' הועסקו בחקלאות, 17% בשירותים ו-12% בתעשייה.

אגב, בדו"ח הזה הוגדרו לראשונה 'נישואין בכפייה' כחלק מ'עבדות-הילדים' וזאת מחמת העובדה לפיה נמכרות ילדות קטנות לנישואין כחלק מעסקה הכוללת עבדות. עוד מתברר על-פי הדו"ח הזה כי במדינות בעלות הכנסה-גולמית נמוכה מגיע שיעור 'עבדות-הילדים' ליותר מ-19%.

המספרים המפחידים הללו מקבלים משנה תוקף כאשר בודקים למשל את הדו"חות של ארגון UNICEF ולפיהם באמריקה-הלטינית יש כ-13 מיליון 'ילדים-עבדים' המהווים 8.8% מכלל האוכלוסייה, בעוד שבמדינות אסיה והאוקיינוס-השקט מדובר ב-78 מיליון (!) 'ילדים-עבדים' שהם כ-9.3% מכלל התושבים ואילו במדינות המזרח-התיכון וצפון-אפריקה יש כ-9.2 מיליון 'ילדים-עבדים' המהווים כ-8.4% מכלל התושבים במדינות אלה.

צריך לזכור כי כל הדו"חות הרשמיים של האו"ם והארגונים המנסים לטפל במחלה-החברתית האנושה הזאת, נחשבים כבעלי נתונים שאינם משקפים באופן מדויק את המציאות וקיימת הסכמה רחבה בקרב כל הגורמים כי מדובר במספרים גבוהים בהרבה. אחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה לפיה אין כמעט נתונים רשמיים על 'עבדות-ילדים' במדינות-ערב או בצפון-קוריאה וגם הנתונים הידועים במערב, לגבי המתרחש בסין ובמידה רבה גם בהודו, רחוקים מלשקף נאמנה את המתרחש שם.

על-פי הדו"ח האחרון של ארגון UNICEF יהיו בשנת 2030 לפחות 167 מיליון ילדים-עבדים שיחיו בתנאי עוני קיצוני ועד אז צפויים כ-69 מיליון ילדים מתחת לגיל-5 למות, כאשר 9 מתוך כל 10 ילדים שיולדו מדרום לסהרה, ימצאו עצמם בתנאי עוני קיצוני ובסכנה ממשית לחייהם!.

התחזית המבעיתה הזאת, כמו גם הנתונים המעריכים את היקף תופעת 'עבדות הילדים' אינם מצליחים לחדור מבעד לשריון האדישות בישראל ובעולם-המערבי כולו משום שהקפיטליזם-החזירי והגלובליזציה אטמו את מערך החמלה האנושית בשכבות כבדות של דולרים.

התופעה הזאת מתרחשת כאמור במקומות רבים בעולם למרות שכמעט בכל מקום בו היא נחשפת, ממהרות המדינות להכחיש את קיומה, אבל בעידן בו אין כבר כמעט סודות, אפשר בקלות יחסית לגלות כל דבר ובכלל זה את קיומה של 'עבדות-הילדים'.

'ארגון ההגירה הבינלאומי' ( IOM) דיווח לאחרונה על אלפי ילדי-פליטים בני רוהינגה שברחו ממיאנמר לבנגלדש ועובדים בתנאים תת-אנושיים תמורת שכר זעום, חלקם אף הוכו והותקפו מינית, נאנסו ואפילו נאלצו להתחתן.

הכלכלה בהודו נמצאת בתהליך מואץ של צמיחה אבל מתברר כי לפחות 13 מיליון ילדים מועסקים בה, מחוץ לחוקי-המדינה. מדובר בילדים בני 5-6 העובדים בכפייה עבור מעסיקים שונים במטרה לעזור להוריהם להחזיר חובות והלוואות שנטלו ומרביתם אינם יכולים לעזוב את מקומות העבודה כל עוד לא מוחזרים החובות שנטלו הוריהם. חלק אחר מהילדים בהודו עובדים על-מנת לספק מזון למשפחותיהם העניות וכך למשל נמצאות מטפלות בנות-13 המרוויחות כ-800 רופי לחודש (13$). מי שמנסה לשווא להלחם ב'עבדות-הילדים' הנפוצה בהודו היא קאילש סאת'יארטי, זוכת פרס-נובל לשלום ומייסדת התנועה ההודית 'הצילו את הילדים', אבל מדובר בקול קורא במדבר. ממשלת הודו ניסתה בשנת 2006 לצמצם את התופעה ואסרה על העסקת ילדים מתחת לגיל-14 כשרתים בבתי-ספר או במשרה מלאה במסעדות, בתי-תה, בתי-מלון ומכוני-ספא, אבל בגלל חוסר אכיפה של השלטונות, ממשיכים ילדים קטנים לעבוד גם במקומות אלה ואחרים בתנאים קשים וכמעט ללא תמורה כספית ראויה.

דו"ח 'אמנסטי' יודע לספר על המתרחש גם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. שם עובדים ילדים בני-7 במכרות במשך 12 שעות רצופות, בלי לבוש מתאים להגנה, כאשר הם נושאים משאות כבדים בחום לוהט ללא כפפות-מגן או מסיכות כנדרש. מדובר במכרות לכריית מינרל הקובלט ועל-פי ארגון UNICEF (הגוף המטפל מטעם האו"ם בהגנה על ילדים בעולם )מדובר בכ-40 אלף ילדים (!) העובדים בפרך בחיטוט בסלעים, בשטיפה ומיון עפרות ובהם הקובלט המבוקש וכל זאת בתנאי-עבדות ובשכר זעום.

עבדות-הילדים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו מזכירה במידה רבה עבדות-ילדים בכריית יהלומים במדינות אחרות באפריקה וספק רב אם נשות 'חוג הסילון' באירופה או בארה"ב, שרכשו בכסף רב את היהלומים הללו, התעכבו לרגע לחשוב על הילדים הקטנים שגחנו בתוך המכרות ימים ארוכים כדי לספק להן את האבנים היקרות והנוצצות...

אגב, בין הלקוחות הרבים של הקובלט שמקורו כאמור ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ואשר הגיע אליהם הודות לעבדות-הילדים אפשר למצוא חברות גדולות ומפורסמות כמו 'אפל' , 'וואי', 'סמסונג, סוני, מירוסופט, דל, לנובו, וודאפון, דיימלר, פולקסווגן ועוד ועוד

בסין נפוצה עבדות-ילדים במספרים גבוהים במיוחד, כאשר על הלקוחות נמנים קונצרנים מערביים ענקיים כמו למשל GAP, או 'נייקי'. היצרנים הסינים עבור 'נייקי' מעסיקים ילדים בני 10-12 במשך 16 שעות ביממה מבלי לשלם להם שכר-מינימום, משכנים אותם במבנים רעועים בצפיפות רבה וללא תנאים סניטרים. כאשר נחשפה בזמנו פרשה זאת התחוללה סערה גדולה בעולם המערבי ואף נשמעו איומים להחרים את מוצרי 'נייקי' אבל החברה עצמה הכחישה כל מעורבות בהעסקת הילדים בסין ובתנאי העבודה החמורים שלהם ומוצרי החברה ממשיכים להימכר בעולם כולו כאילו לא אירע דבר.

בסין מועסקים גם ילדים-עבדים ביצור צעצועים עבר 'מקדונלדס', בימי-עבודה של 16 שעות תמורת 18 סנט לשעה(!) ובתנאים מחפירים הכוללים למשל לינה על מיטות-עץ בחום לוהט.

בפקיסטן מעסיקים אלפי ילדים באריגת שטיחים בתנאים פיזיים קשים ואפילו בהכנת חלקים למכשירים רפואיים בשכר זעום, אם בכלל. מעבר לנאמר על הנעשה בהודו אפשר גם לציין 'ילדים-עבדים' העוסקים בחקלאות, במתפרות צפופות בהן תופרים חלקי ביגוד ובכבשנים לוהטים.

בחוף-השנהב נמכרים ילדים על-ידי הוריהם תמורת 30 דולר לילד וכ-15 אלף ילדים גילאי-11 מועסקים במטעי-קקאו בתנאי-כליאה. אותם הדברים אמורים לגבי קמבודיה שם קיימת 'עבדות ילדים' בעיקר עבור מפעלי 'נסטלה' ואילו במיאנמר ובוויטנאם מועסקים מאות אלפי ילדים, בעיקר במתפרות בגדים עבור חברת H&M המפורסמת.

דווקא פרשה זאת הגיעה לכותרות כאשר נודע בשבדיה כי הרשת מעסיקה ילדים בני-14 במיאנמר במשך 12 שעות ביממה תמורת פחות מ-3 דולר ליום עבודה ואז התברר כי קיימת גם תעשייה עניפה של הנפקת תעודות-זהות מזויפות לילדים קטנים כדי להוכיח כביכול כי גילם גבוה יותר.

אלא שלא רק באפריקה ובמזרח-הרחוק מתקיימת 'עבדות ילדים'. אשתקד התגלה כי רשת האופנה הבריטית 'פרימרק' השתמשה בספקים שניצלו עבדות-ילדים ליצור בגדיה והעיתון הבריטי 'דיילי טלגרף' חשף כי מאות ילדים ותינוקות מאפריקה נמכרים בבריטניה כעבדים כאשר עלות כל ילד מגיעה ל-2500 ליש"ט. העיתון גילה סחר ילדים, בעיקר מנגריה, עבדו בתנאי-עבדות במנצ'סטר, לונדון ובירמינגהם בגילאי 6-7 במשך 18 שעות ביום!.

תקופת העבדות בארה"ב ידועה ומוכרת היטב כחלק בלתי נפרד מתולדות המדינה 'הנאורה' והדמוקרטית בעולם, במקביל לגזענות שנעלמה לכאורה רק בשנות ה-60. בתוך כך ידוע על אלפי ילדים שעבדו בשנת 1910 במפעלי טקסטיל בצפון-קרוליינה תמורת 3 דולרים בשבוע, או ילדים שעבדו בשנת 1912 במכרות-פחם תמורת 75 סנט ליום וילדים שהועסקו כמעט ללא תמורה כמגלגלי סיגרים בפלורידה.

עבדות-הילדים בארה"ב הייתה מן הסתם המשך ישיר וחלק בלתי נפרד מעבדות המבוגרים וכאשר נמכר עבד לאדוניו, נכללה גם משפחתו בעסקה כך שהעסקת עבדים בני כל הגילים הייתה במשך מאות שנים חלק בלתי נפרד מ'התרבות' האמריקנית.

בשנת 1993 הצליח הסנטור הדמוקרטי טום הארקין להעביר חוק האוסר על יבוא מוצרים ממדינות בהן קיימת 'עבדות ילדים' אלא שהתוצאה המידית של יוזמתו הביאה לכך שכ-50 אלף ילדים בבנגלדש הפסיקו לעבוד ונותרו חסרי-כל...

מה המצב בישראל ?

בישראל לא ידוע על 'עבדות ילדים' כעל תופעה. פה ושם ניתן למצוא ילדים שנשרו ממערכות ומוסדות החינוך שיצאו לעבודה לסייע להוריהם, אבל לא מדובר בהמונים ולא בגילאים כה צעירים כפי שמתרחש הדבר בארצות אחרות. יכול להיות שנובע הדבר מהגישה היהודית-ישראלית של 'קדושת המשפחה והילד' ויתכן כי הרשויות בארץ ערניות מספיק למנוע את התופעה הזאת.

המצב מעבר למה שמוגדר 'הקו-הירוק' או 'השטחים' שונה מאוד. שם ניתן למצוא מאות ילדים חסרי מסגרת חינוכית, העובדים לפרנסת משפחותיהם, חלק גדול מהם עושה זאת במשקים-חקלאים בבקעת-הירדן כשהם בני 11-12 תמורת 70 ש"ח ליום עבודה של 8 שעות 6 ימים בשבוע. הילדים הללו עובדים לא פעם בחום לוהט של יותר מ-40 מעלות כשהם חשופים לחומרי-הדברה ורבים מהם מתגוררים במחסנים חסרי מיזוג במטרה לחסוך דמי נסיעה הביתה.

למרות החלת חוק שכר-מינימום ב'שטחים' ולמרות שישראל חתומה על אמנות בינלאומיות וחוקי-הגנה על ילדים, אין בנושא זה אכיפה מעבר 'לקן-הירוק' שלא לדבר על קבלני-עבודה הגורפים לעצמם נתחים מהעברת ילדים לידי מעסיקים מקומיים וישראלים גם יחד.

מתברר איפוא כי 'עבדות ילדים' היא מחלה אנושית ממארת וכי הפתרונות לחיסולה, אף שמצויים על מדפי החוקים, אינם ישימים בעיקר משום האינטרס הכלכלי המניע את שרשרת-המזון העולמית אשר מבוססת על עוני מחפיר בצד אחד של העולם ועל עושר מופלג בעברו השני, כאשר ילדים הם כוח-עבודה זול ונגיש שהופך את העסקתם למשתלמת ביותר.

מי שטורח לשאול את עצמו כיצד אפשר למגר את המחלה הזאת, ימצא אולי דרך פשוטה להשקיט את מצפונו ורגע לפני רכישת מוצרים זולים באינטרנט מסין וממדינות אחרות, יזכור כי מאחורי כל אחד מהמוצרים הללו מצויים 'ילדים עבדים' ואולי-אולי ימנע ברגע האחרון מלגהץ את כרטיס-האשראי שלו...