השיח-הישראלי אלים ומסוכן !

נראה כי אפשר להגיע להסכמה כללית לפיה החברה הישראלית אלימה בהתנהגותה ובמעשיה וכי היא מתנהלת בהתאם לקודים מסוכנים שכבר מערערים את בסיס את קיומה ודווקא בשל כך מפליא הדבר כי ערב הבחירות המיותרות ביותר שידעה ישראל, אין מי שיעצור את ההתדרדרות בשיח הזה.

הסכנה הטמונה בשיח-הישראלי האלים אינה רעיון חדש ונראה כי כבר עמדו עליו מאז 'המהפך' של 1977 כאשר מפלגת מפא"י השלטת ירדה מכס השלטון לטובת מה שלימים היה 'הליכוד' ומאז נחצבו בתודעה הישראלית הגבולות בין ימין לשמאל ובין 'בוגדים' ו'שמאלנים' לבין 'נאמני ארץ-ישראל' ואנשי 'הימין'. הטרמינולוגיה הזאת לבשה ופשטה צורה במרוצת השנים שעברו מאז, אבל החריפה והייתה לאלימה יותר ויותר בהתבטאויות הפומביות שלה, עד שגם הותירה אחרי שובלי דם באירועי רצח-רבין והריגת אמיל גרינצווייג שפעילי השמאל תולים עד היום בשיח הפוליטי שהתנהל בצד הימני של המפה.

אלא שהזיכרון שלנו קצר ולכן, דווקא בעת הזאת, לקראת הבחירות שאסור בשום פנים ואופן להשתתף בהן, ראוי להיזכר ביוזמה שהחלה כאן רק לפני כשלוש שנים כאשר בשנת 2018 התעוררו רבים נוכח הסכנה הכרוכה באלימות הטמונה בשיח-הישראלי והחליטו לעשות מעשה ולנקות את השיח-הציבורי באמצעות ניסוח 'אמנת השיח הישראלי'.

בדברי הפתיחה של יוזמי הרעיון נכתב אז בין היתר כי : " במקום תרבות דיון של שני צדדים שונים המכבדים זה את דעתו של זה, עברנו לשיח מפלג ומסית שמעמיד בסכנה את המכנה המשותף שהופך אותנו לחברה אחת, זה מתחיל בכנסת מחלחל אל הרשתות החברתיות, לתקשורת ולרחוב".

הדברים האלה נכתבו ופורסמו בשנת 2018 אבל נראה כאילו הותאמו למתרחש היום, ערב הבחירות המיותרות והאסורות. באותו קיץ חברו 24 ארגונים אזרחיים לשותפות שמטרתה הייתה לחולל שנוי בתרבות-השיח במדינה בתהליך מיוחד בהשתתפות עשרות אלפי ישראלים מכל קצוות החברה. המאמץ המשותף הזה הביא לעולם את מה שנראה היום, כשלוש שנים מאז, מסמך שמעמיד בצל מגוחך את מי שמעורב כיום בשיח-החברתי-פוליטי. מדובר היה בסוג של הצהרה ובה 5 סעיפים שנפתחה במשפט " אנו קוראים":

* "להתמקד בחיזוק הטוב המשותף מתוך התחשבות במרקם העדין של החברה על גווניה הרבים ומתוך אחריות לעתיד".

הקריאה הזאת נשמעה גם אז נחמדה ותמימה, כאילו מדובר בסוג של שבועה לתנועת-נוער, אבל מהר מאוד התברר כי מעבר למס-השפתיים, שום פוליטיקאי לא דבק במימוש ההצהרה הזאת, לא כל שכן כיום ערב הבחירות, פועלים מרבית הפוליטיקאים בדיוק ההפך מרוח הדברים הללו.

* "לפעול בכנות ובשקיפות, להקפיד על מחויבות לאמת ולעובדות במלואן, להימנע מהטעיה מכוונת, מפרסום שקרי ומשימוש באמצעי התקשורת לסוגיהם לשם כך".

ברור היה כבר בשנת 2018 כי מדובר בסעיף שאין לו שום קשר למציאות הפוליטית בישראל, מה שהתחדד מאז ביתר שאת. אין כמעט פוליטיקאי שמחויב היום לאמת ולעובדות וכולם משקרים במצח נחושה את כולם מתוך כוונה להוליך שולל ולקושש קולות תמיכה בכל דרך אפשרית. יתר על כן, בניגוד לנאמר בסעיף זה של האמנה, התקשורת הארצית התגייסה במלוא כוחה לסייע לפוליטיקאים לשקר מול כל מצלמה ומיקרופון והפכה להיות שחקן-חיזוק משמעותי לטובת צד פוליטי אחד, כך שמלאכתם של הפוליטיקאים בעניין זה הפכה להיות קלה אף מבעבר.

* "לנהוג בכבוד בכל אדם חרף מחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות, להשמיע ביקורת עניינית ולא אישית בשפה נקייה ולא פוגענית".

הסעיף הזה באמנה יכול היה להיות משעשע למדי אילו לא התכוונו אליו ברצינות, אבל המציאות הפוליטית ב-2018 ובמיוחד כיום מוכיחה כי פוליטיקאים פשוט לא מסוגלים לעמוד בהתחייבות כזאת: כל ביקורת שלהם היא לגופו של האדם ולא העניין, הם לא יכולים למצוא כוחות נפש להתעלות בכבוד מעל מחלוקות כלשהן ולכן מדובר בעצם בעוד מרכיב בשיח-הישראלי שאינו מאפשר לפוליטיקאים לעמוד בו.

* "לעודד שיח נקי מפילוג, שנאה והסתה., להתנגד לרמיזות, לאמירות ולפרסומים בעלי אופי אלים מבזה או גזעני ולהוקיע אותם. לפעול למיגור דה-לגיטימציה של אנשים בשל עמדות, צבע-עור, דת, מוצא, לאום, נטייה מינית וזהות מגדרית של כל קהילה באשר היא".

נראה כי מדובר בעזות מצח וחוצפה מצד מנסחי האמנה, לדרוש מפוליטיקאים שיח נקי מפילוג, שנאה והסתה?! במציאות הפוליטית של ישראל פשוט 'אין חיה כזאת' שהרי מדובר באמצעים בהם נעשה שימוש קבוע ויומי בזירה הפוליטית ולכן שלילתם מהווה פגיעה אנושה ביכולתם של הפוליטיקאים לשכנע. וכי מה רצו מנסחי האמנה? שפוליטיקאים לא ינהגו שיח-אלים או שחלילה לא יעסקו בדה-לגיטימציה?! וכיצד יוכל פוליטיקאי להבטיח את מקומו בכנסת, מבלי שתהיה לו האפשרות לשסות את יריביו ולהטיל דופי אישי במתנגדיו?!

אחר-כך הגיע סוג של הצהרה מסכמת ובה נכתב: " אנו הח"מ מקבלים על עצמנו עקרונות 'אמנת השיח-הישראלי' וקוראים למנהיגים, למובילי דעה, לאנשי תקשורת ורוח לאמצם".

גם הסיפא של 'אמנת השיח-הישראלי' מצביעה על תמימות ילדותית של מנסחיה, כאילו נמצאים הם על פלנטה אחרת ולא בתוך הרפש הטובעני של הביצה הפוליטית האלימה של ישראל. מה שהיה נכון בהקשר הזה בקיץ 2018 הפך להיות בחורף 2021 חמור ומסוכן הרבה יותר משום שהשיח-הישראלי כבר גלש למחוזות נפיצים שעלולים עד הבחירות המיותרות להדליק כאן אש גדולה שאיש לא יוכל לכבותה.

יוזמי האמנה הזאת הצליחו להחתים בשנת 2018 את חברי-הכנסת יעקב מרגי, ציפי לבני, יאיר לפיד, נחמן שי, אכרם חסון, איוב קרא, דב חנין, צחי הנגבי ומיקי זוהר, בסך-הכל 9 חברי פרלמנט מתוך 120 חברי-כנסת. למספר הזה אין משמעות משום שלא ידוע מי התבקש לצרף שמו לחותמים על האמנה ומי סירב אבל עצם העובדה שמדובר ברשימה כה מצומצמת מדברת בעד עצמה, בכל הקשור לחשדנות של 'נבחרי הציבור' באשר לזהות יוזמי האמנה.

השיח-הישראלי נקלע לקראת הבחירות הקרובות לא רק לפינה מסוכנת ודליקה אלא למציאות תחת כנפי נגיף-הקורונה , התחלואה, ההדבקה והחיסונים. המרכיבים הללו יעמדו במרכז סיום מערכת הבחירות ונראה כי יהיה להם משקל רב בהכרעה העומדת הפעם לבחירה בין 'כן ביבי' לבין 'לא ביבי' שהרי פרט לכך ולמשחקי אגו מנופחים, אין בבחירות הללו שום נושא בעל תוכן ומהות. מתוך כך מדובר בשיח ציבורי אלים עוד יותר מבעבר שעיקרו מתנהל בכלל באינטרנט וברשתות-החברתיות, שם אפשר לפרסם כל דבר מבלי לתת על כך את הדין.

הסכנה הטמונה בשיח-הישראלי האלים אינה טמונה רק בתוצאות הרות האסון העלולות לנבוע מתוכו אלא בעיקר בעובדה לפיה דורות של ילדים ובני-נוער רואים את הקולות, משקיפים לא פעם בתדהמה בהוריהם המתנהגים כחיות נרדפות ואין ספק כי בבוא היום אף ינהגו בדיוק באותה הצורה בדרכם לקלפיות. לא מדובר רק במה שאוהבים לכנות 'סכנה לדמוקרטיה' אלא ממש בעתיד אופיה ופרצופה של המדינה שתונהג בידי הצעירים של היום כשהם חשופים לשיח-אלים ונורא.

יש דרכים שונות לפתור את הבעיה הזאת, אבל במציאות שלנו הן לא מעשיות (כמו למשל להינזר ממהדורות חדשות ועיתונים) אבל הדרך הבדוקה ביותר, לה אנו מטיפים כבר שנתיים, היא להתרחק מכל סיפור הבחירות ולא להשתתף בהן כלל! רק שינוי שיטת הממשל והנהגת שלטון נשיאותי בארץ יוביל לתהליך הבראה כללי שכולל בתוכו גם תיקון אמתי לשיח-הישראלי והדרך לשם עוברת קודם כל בהחרמת הבחירות הקרובות!

האלימות של השיח-הישראלי הסירה מזמן את הכפפות והפכה להיות מסוכנת יותר לקראת הבחירות