יכול להיות שמדובר בכלל בשדה-מחקר למי שעוסקים לפרנסתם בניסיונות מדעיים להבין מה גורם לאנשים לפעול בצורה מוזרה ולא רציונלית ויכול גם להיות שמדובר בסוג של מחלת-נפש המונית הפוקדת מיליוני בני-אדם מבלי שתהא להם שליטה עליה ויכול להיות שמדובר בסתם מכניזם של הרס-עצמי, מעין מזוכיזם המוני שמדרבן כמעט עם שלם למעשה התאבדות חברתי-כלכלי. כך או אחרת, מבלי לנסות להתיימר להבין את התופעה המוזרה הזאת, העובדות מדברות בעד עצמן: מדינת ישראל הולכת שוב לבחירות, זו הפעם הרביעית בתוך כשנתיים ועושה זאת בתנאים הגרועים ביותר שידעה מאז הקמתה. האירוע המצמית הזה אמור להתקיים ב-23 במרץ 2021 ועד אז ידאג 'העדר הישראלי' לטרוף זה את זה בדרכו ל'משחטת הבחירות' אליה יגיע חבול, פגוע, שסוע ומלא בוז ושנאה למי שלא חושב כמותו.
לצורך ההגינות המתבקשת צריך כבר עכשיו לקרוא לילד בשמו: הבחירות הבאות יעסקו אך ורק בשאלה 'כן ביבי'? או 'לא ביבי'?. כל השאר אין בו אלא דמגוגיה ריקה מתוכן וססמאות נבובות של אנשי יחסי-ציבור, שליחים-מטעם ומי שמתחפשים לעיתונאים ומשמשים בעצם דוברים סמויים וגלויים של אחד הצדדים באצטלה של 'עיתונות חופשית'. שם המשחק פשוט בתכלית: האם ניתן יהא בבחירות הקרובות לגרש את בנימין נתניהו מבית-בלפור בירושלים או לא? כל השאר כמו 'טובת מדינת ישראל' ו'למען החברה הישראלית' דומה לכביסה מלוכלכת שכבר נתלתה בחוצות 3 פעמים בעבר הקרוב ונותרה מוכתמת מרוב שקריה. במשחק הפוליטי הזה תתנהל הפעם מערכת בחירות מאוד מלוכלכת משום שמדובר במאבק ישיר על כל הקופה, אחרי חודשים ארוכים של עימותים והפגנות נגד נתניהו בעידוד וביוזמת התקשורת המגויסת נגדו ולכן הפעם נראה כי משני עברי המתרס כבר החליטו לא לקחת שבויים.
מי שבוחר לחזור בפעם הרביעית לגלגל המסתובב על ריק, שיבושם לו גם אם בדעתו להתרסק שוב...
זאת וגם זאת: לאלה שהבטיחו הבטחות ולא עמדו בהם ולאלה שגם החליפו מפלגות כמו גרביים, מחכה
תקופה לא פשוטה כי מעטים בציבור מאמינים למי ששיקר אותם יותר מפעם אחת והם יאלצו להשקיע הרבה כסף וזמן לשכנע את הבוחרים כי הפעם הם באמת מתכוונים לעמוד בהבטחות שלהם. לתוך הקלחת הזאת נכנסים בהדרגה עוד שחקנים חדשים (סער ושאריות כחול-לבן) כך שהעוגה הפוליטית עשויה להתחלק בין יותר מועמדים מאשר בעבר ומכאן גם הסיכויים לבריתות והסכמים, שעד השבוע נראו אולי דמיוניים, אבל מחמת הנהירה ל'משחטת הבחירות' הופכים להיות מציאותיים.
גם מה שעד היום נראה היה כאילו מדובר בהתקשרות פוליטית בלתי ניתנת להפרדה (חרדים-ליכוד) כבר עומד עתה בסימן שאלה של מחיר ואין יותר שום דבר 'מקודש' בהסכמים ובבריתות בין מפלגות 'אחיות' כי הכל תלוי כאמור באתנן הפוליטי שאפשר יהא להציע לצורך הרכבת הממשלה הבאה, או לפחות להבטחת 'הגוש' החוסם העתידי.
גם השימוש המניפולטיבי בסקרים יחצה את כל הגבולות המוכרים במטרה לנסות לקבוע נרטיב שולט בדעת-הקהל, גם אם מדובר בשקר גס שכלל לא מייצג את המתרחש באמת אבל כפי שכבר אמרנו 'הכל כשר' במלחמה שבין תומכי ביבי לבין מתנגדיו שהרי פרט לכך אין על סדר היום שום דבר אחר שיכול להצדיק בחירות, כמו למשל חוסר תקציב, התמוטטות זרועות השלטון בכל תחומי החיים, חוסר האמון במערכות השלטוניות ובבית-המשפט, המשך מאבק נגד הקורונה חרף המאמצים לשווק חיסונים מרגיעים וכמובן שחיתות שלטונית מתמשכת של חברי הכנסת. מה אלה לעומת המאבק על בית ראש-הממשלה ואיך זה שנתניהו בכלל ממשיך לשמש בתפקידו בצל כתבי האישום נגדו אף שעד כה נמצא אשם רק בתקשורת ובבית-דין שדה של הרחוב אבל לא בבית-המשפט?!.
גם החלוקה המלאכותית בין מי שמכנים עצמם 'ימין' לבין אלה הרואים עצמם 'שמאל-מרכז' עומדת לעבור שינוי משמעותי בקרב מי שישתתף בבחירות הקרובות משום שכאמור החלוקה עתידה לבתר את 'הצאן הישראלי' בין מי ש'רק לא ביבי' לבין מי שתומך בו.
יתר על כן מדובר במערכת בחירות הזויה ומיותרת, כאשר חברי הכנסת שכבר נבחרו בעבר לא רק שאינם נענשים על מחדליהם ועל השקרים שלהם, אלא מבקשים שוב את אמון הציבור! הבעיה עלולה להחמיר נוכח העובדה לפיה בעבר חלה עליה של כ-3% במספר הבוחרים בסיבוב-ג לעומת סיבוב-ב' ואסור שהדבר יחזור על עצמו כי צריך לשאוף להורדה דרמטית ומשמעותית של אחוז ההשתתפות בבחירות כי לעת הזאת זהו כלי-הענישה היחידי שעומד לרשות הציבור נגד מי שהפך את הפוליטיקה בישראל לקרדום אישי לחפור בו באמצעות שקרים ומרמה.
במשך עשרות שנים טיפחו במוחו של 'העדר הישראלי' את האשליה לפיה ההשתתפות בבחירות היא חובה אזרחית, אולם אין שקר גדול מזה: מדובר בססמה ריקה מתוכן שנועדה לשרת פוליטיקאים ואת מי שמתפרנס היטב מכל מערכת בחירות (יועצים, עיתונאים ועוד 'ראשים מדברים') משום שהאמירה השקרית הזאת הפכה את היוצרות- חובתו האזרחית של המועמד לכנסת היא להוכיח כי הוא ראוי לכך ואם כבר היה בבית-הנבחרים, חלה עליו חובת ההוכחה בדבר פעילותו והישגיו למען הבוחרים. לאזרח הפשוט אין שום חובה אזרחית, בהחלט לא כזאת שמובילה אותו שוב ושוב כשה לטבח הקלפיות.
זאת וגם זאת: עד ה-23 במרץ 2021 עתידה להתנהל כאן מערכת בחירות קשה יצרית ו'מלוכלכת' יותר מאלה שידעה ישראל וכבר עכשיו אפשר לזהות את שפת הביבים הנקוטה בפי הפוליטיקאים (שחלקם התאבד פוליטית ברוב טיפשותו וכבר לא יכהן בכנסת) וזאת רק הקדמה לעתיד להתרחש. השינוי הגדול יתרחש רק בקרב פעילי המפלגות שכבר לא יוכלו למלא כיכרות ורחובות (מתוקף מגבלות הקורונה אלא אם כן ישיגו החיסונים את ההדבקה ההמונית) והמאבק יוסט מן הסתם לרשתות החברתיות, שממילא נטולות מגבלות ו'פילטרים' לשפה תקינה ומקובלת וכן לתקשורת ההמונים, שרובה מגויס גם כך נגד ראש-הממשלה. התוצאה הצפויה הרת קללות, גידופים, האשמות-שווא והרבה מאוד שקרים ו'פייק ניוז' שימלאו כל מסך וכל מכשיר נייד.
חלק מחברי הכנסת היוצאת, וותיקים כחדשים, מתחילים כבר עתה לקושש תמיכה ברשימות שונות להבטיח המשך כהונתם גם בכנסת הבאה ולצדם תור ארוך של כאלה המבקשים להיבחר לראשונה לאחת העבודות המשתלמות בישראל, אבל אלה ואלה יודעים כי בכנסת יש רק 120 כורסאות ורק מי שידע לכלכל צעדיו בחכמה ולהתחבר למפלגות 'בטוחות' ורק מי שידע לשקר לציבור בחכמה ובתבונה, יש לו סיכוי להתיישב על אחת הכורסאות המרופדות היטב בלי שום קשר לעמדותיו ודעותיו.
אז אחרי שאמרנו שוב את כל הדברים הללו (בפעם המי יודע כמה) ואין לנו מושג או הסבר לתופעה הישראלית ההזויה לפיה 'העדר' נוהר שוב ושוב ל'משחטת הבחירות', הגיע הזמן לקרוא שוב לכל תושב: להחרים את הבחירות הקרובות, לא להשתתף בהן וב-23 במרץ 2021 ללכת לים, או לצאת לטיול ובלבד לא לפקוד את הקלפיות כי המטרה הפעם להגיע לכל היותר ל-30%-40% השתתפות בבחירות!
זאת המטרה והיא מקדשת את כל האמצעים לקראת ירידה נוספת בהשתתפות בבחירות, עד שברור יהא כי העם מאס בנבחריו והגיעה העת לחוקי-משחק חדשים.
Comments