הבשורות הטובות של שנת תשפ"ב

קשה למצוא מישהו שמזיל דמעה נוכח הפרידה משנת תשפ"א שהותירה את העולם כולו חבול ומוכה וחסר-אונים נוכח נגיף הקורונה שממשיך להכות ולהתל בכולם במחיר דמים קשה ובאותה המידה קשה גם למצוא הרבה אנשים המקבלים את פניה של שנת תשפ"ב באופטימיות. הנתונים מראים לכאורה כי מה שהיה הוא שיהיה ואולי אף גרוע מכך ומכאן שאין לכאורה סיבות ממשיות לקדם את השנה העברית החדשה בתקווה לשינוי מרחיק לכת שהרי הנגיף הזה ימשיך ללוות אותנו עוד זמן ניכר.

מבלי להמעיט חלילה בהשפעה המדממת של הקורונה על ישראל ועל העולם כולו, כדאי אולי לזכור כי מדובר בסופו של דבר בסוג של אירוע קשה הפוקד את אוכלוסיית העולם בתדירות כמעט קבועה ובמחזוריות משונה, כאילו נגזר הדבר משמים וכך הצטרפה הקורונה לסדרה ארוכה של אירועים מצמיתים שפקדו את העולם, כאשר טרם נמצאו להם תרופות, חיסונים, 'סגרים' ו'בידודים'.

* כך למשל כבר נרשמה במאה ה-5 למניינם ביוון-העתיקה מחלה אשר כפי הנראה הייתה נגיף של 'טיפוס' ובמהלכה נספו כ-100 אלף בני-אדם.

* במאה ה-2 פרצה באימפריה-הרומית מגפת 'אבעבועות שחורות' שחיסלה כ-2000 אנשים בכל יום והרגה כרבע מאוכלוסיית הקיסרות.

* בין השנים 1347-1351 הכה 'המוות השחור' במדינות רבות באירופה וביבשות שונות. המגפה הנוראה הזאת החלה בסין (!), עברה משם לחצי-האי קרים ואז גם עשו בה המונגולים שימוש כאשר השליכו גופות נגועות לתוך ערים עליהן צרו ולמעשה נקטו לראשונה בסוג של מלחמה-ביולוגית. 'המוות השחור' המשיך לקונסטנטינופול והים-התיכון, לאיטליה וצפון-אירופה, בריטניה ואף לגרינלנד, כשהוא מותיר אחריו 35 מיליון מתים (!) בסין ומחצית מאוכלוסיית אירופה בין הנספים.

* 'השפעת הספרדית' קטלה בשנת 1918 75 מיליון בני-אדם ברחבי אירופה.

* מחלת ה'איידס' שהחלה בשנות ה-60 בעיקר ביבשת אפריקה מדרום לסהרה, גבתה כ-30 מיליון בני-אדם.

* 'שפעת הונג-קונג' שפרצה בשנת 1968 הרגה במהלך שנתיים 'רק' חצי-מיליון בני-אדם.

* במאה ה-20 פרצה שורה ארוכה של מחלות מדבקות שהפילה מיליוני חללים ונפגעים ובהן נגיף ה'סארס', 'שפעת העופות' 'שפעת החזירים', נגיף 'הפוליו' (שהכה גם בישראל), נגיף 'הזיקה' כמו גם 'החצבת', 'השחפת' וכאמור 'הטיפוס'.

מי שחקר ובדק את הכרוניקה הזאת למד עד מהרה לדעת כי ההתפרצות וההדבקה המונית מקורם במספר גורמים שחלקם נכון גם היום בעידן נגיף הקורונה. כך למשל הביא בזמנו סחר-העבדים להתפרצות 'הקדחת הצהובה' ביבשת דרום-אמריקה, במקביל למסעות כיבושים של צבאות זרים בחלקים שונים של העולם ואפילו סלילת מסילות-ברזל לכיוון מערב ארה"ב, הביאה עמה להעברת נגיפים ומחלות לחלק זה של אמריקה. הגלובליזציה שהפכה את כדור-הארץ ל'כפר גלובלי קטן' תרמה את חלקה להפצת נגיפים ומדבקים במקביל למעבר חופשי בין מדינות ודרכי סחר פתוחים.

על רקע זה ראוי שוב להזכיר כי מספר החללים שנפל קרבן לנגיפים השונים בעבר נבע גם מתוך כך שטרם נמצאו תרופות וחיסונים ואנשים כלל לא העלו על דעתם את האפשרות להכחיש קיומן של מגפות או להכריז כי מדובר כביכול בקונספירציה ועל-כן הם מסרבים להתחסן...המציאות הכתיבה את המספר המדהים של הקרבנות כאשר אנשים מתו כמו זבובים כתוצאה מחוסר-אונים וידע של מערכות-הבריאות בעולם כולו.

בניגוד למציאות השוררת כיום בעולם הרי שעד חודש אפריל 1948 לא נמצא גוף בינלאומי שתפקידו לספק מידע אמין על המתרחש שלא לדבר על סיוע למדינות המתמודדות עם מחלות, מגפות ונגיפים. נכון אמנם שבין השנים 1891-1938 נערכו 14 כנסים שונים ביוזמת ממשלת צרפת בניסיון למנוע התפשטות של 'הכולרה' ו-'הקדחת הצהובה' אולם רק בשנת 1948 הוקם לראשונה 'ארגון הבריאות העולמי' בחסות האו"ם. הארגון הזה קבע כי מטרתו להביא 'לאספקה שוויונית של בריאות ורווחה בעולם' גם לצורך 'מניעת סכסוכים בין מדינות' וכך הונח המסד לשיתוף-פעולה בינלאומי במאבק נגד מחלות ומגפות. חוקת הארגון נחתמה על-ידי 51 מדינות חברות באו"ם ובשנת 1949 עמד תקציבו הראשון על כ-5 מיליון דולר.

'ארגון הבריאות העולמי' הפך בהדרגה לגורם דומיננטי לאיתור והפצת מידע חיוני על המתרחש בקרב מדינות שנפגעו כתוצאה מהפצת מחלות מדבקות, ניצל את מעמדו וקשריו להגשת סיוע ושיתוף-פעולה חיוני והנתונים שהפיץ על התקדמות או בלימה של נגיפים, סייעו רבות להתמודדות עם מגפות ובכלל זה נגיף הקורונה.

ההבנה הנדרשת ולפיה הקורונה מהווה עוד חוליה בשרשרת נגיפים מדבקים הפוקדת במחזוריות מסוימת את העולם וההכרה ביכולתם של מדענים וצוותי מחקר ורפואה למצוא לה בלמים ואף חיסונים, באה לידי ביטוי מוחשי גם במהלך השנה המדממת של תשפ"א. יתר על כן, ישראל הפכה לסוג של מעבדת-ניסויים גם במהלך השנה שעברה, כאשר הנהיגה לא רק חיסונים חדשים אלא שעשתה זאת לראשונה ולא פעם ללא קבלת אישורים רשמיים להנהגת החיסונים בקרב צעירים, שלא לדבר על הנהגת החיסון השלישי. הפעילות הזאת, על רקע השאיפה למנוע בכל מחיר 'סגרים' בוצעה אמנם גם על רקע שיקולים פוליטיים, אבל הביאה לכך באופן זמני להאטה בהתפרצות ההדבקה ההמונית שאיימה לרסק את מערכת-הבריאות.

המשמעות הנגזרת מכל הדברים הללו אמורה להיות פשוטה ומובנת: לשנת תשפ"ב יש פוטנציאל גדול להניב פרי ולהפוך את הגלגל המאיים על פניו. אם שנת תשפ"א נרשמה כשנה של סיוט מתמשך ומאיים, הרי כחלוף הזמן הצליחה ישראל להתמודד בהצלחה יחסית עם האיום שריחף עליה מאז פרוץ המגפה וכחלוף כשנתיים ימים כבר הצטבר כאן ניסיון רב בכל רחבי הזירה הרפואית-כלכלית כיצד להתמודד עם הקורונה ופשוט להמשיך לחיות עמה לאורך זמן. את הניסיון הזה יכולה השנה הבאה לא רק לנצל או למצות אלא להפוך לאמצעי חשוב להורדת מספר החולים והנדבקים, בתנאי כמובן שיגדל במהלך תשפ"ב מספר המתחסנים מכל הגילים ותיעלם התופעה ההזויה והמבישה של סרבני-חיסון, בעיקר מקרב אנשי-החינוך.

תשפ"ב טומנת בחובה אפשרויות רבות שלא נמצאו בעבר הרחוק בעידן הנגיפים הגדולים וגם לא מאז הגיעה לכאן הקורונה ולא רק הודות לניסיון המצטבר ולאפשרויות שכבר התנסתה בהן המדינה, אלא בעיקר משום ההכרה הכללית כי מדובר בשינוי תודעה שמוביל את מרבית הציבור לידיעה לפיה מדובר בנגיף שימשיך להיות כאן עוד זמן רב. גם האשליה שהייתה בישראל לפרק זמן קצר ולפיה 'ניצחנו את הקורונה' התנפצה אשתקד ועכשיו, לקראת שנת תשפ"ב, כבר ברור שהניצחון עדיין רחוק מאוד ובהשלמה הזאת טמון יתרון העשוי לכלכל את המשך הצעדים בכל תחומי החיים.

מי שמחפש עוד יתרונות מתחת לפנס עשוי למצוא אותם גם בהכרה של מגזרים-סרבנים כמו החרדים, שהחיסונים ועטיית המסכות היא בבחינת 'מצווה' וזאת בניגוד להשקפתם בשנתיים האחרונות, מה שעדיין לא השתרש בקרב המגזר הערבי.

לישראל הסכמים חתומים לטווח ארוך עם ספקי החיסונים הגדולים בעולם ולכן צפוי כי גם במהלך תשפ"ב תימשך אספקת החיסונים אפילו אם נגיע לצורך במנה רביעית וחמישית של הגנה, מה שלא היה מובן מאליו במהלך השנתיים הקודמות.

סביר להניח שגם במהלך תשפ"ב יהיו עליות ומורדות בזירה הנגיפית בישראל ואולי אפילו צורך בנקיטת צעדים מרחיקי לכת ויש להניח כי המדינה תעסוק גם בהתמודדות מול עזה, לבנון והגדה כאשר האיום האיראני ממשיך לאיים ברקע, אבל תשפ"ב עשויה להוכיח כי הופקו לקחים מן העבר הביטחוני חסר ההרתעה ומישהו בצמרת יתעורר להשיב מלחמה שערה, שאם לא כן ישולם המחיר הכבד כבר בשנת תשפ"ג...

אם משווים את המציאות הקיימת בארץ ובעולם עם הכרוניקה שהצגנו כאן בדבר דברי ימי הנגיפים ואת אשר כבר התרחש בשנתיים האחרונות, אין סיבה לא לקבל את פני שנת תשפ"ב באופטימיות זהירה ופשוט להאמין בבשורות טובות שהיא תביא עלינו.

שנה טובה, כתיבה טובה וחתימה טובה ובשורות טובות לכולם !

למרות שנת תשפ"א הנוראה, יש מקום לעלייה באופטימיות לקראת שנת תשפ"ב הבאה עלינו לטובה !