לפחות על-פי הכרוניקה הקשה של האירועים שהתרחשו במהלך השנים האחרונות בישראל, נראה כי התשובה לשאלה המופיעה בכותרת שלילית וכי מדינת-ישראל כבר לא תהא קיימת במתכונתה המוכרת בשנת 2030.
להנחה הזאת סיבות למכביר, במיוחד נוכח השחיתות השלטונית, הסיאוב המאפיין את המנהיגות, השסע החברתי-פוליטי, השנאה הבוערת כלפי מגזרים שונים, המאבק הערבי נגד המדינה היהודית ,הנהנתנות וחוסר הצניעות (בלשון המעטה) של שלטון נתניהו ועוד לא אמרנו דבר על המאמץ האדיר של השמאל 'להנדס תודעה' של מדינה שלמה. כל אלה חברו יחד לתסריט שאולי ייראה למי מהקוראים הזוי ומופרך, שהרי מדובר במדינה חזקה (?) שהצליחה למגר את נגיף הקורונה, עמדה 'בהצלחה' בתרמית והונאה פוליטית חסרת תקדים מבית המדרש של בנט, שקד וסער ואפילו מתמודדת בהצלחה יחסית עם צלו המאיים של משבר-כלכלי וממשיכה להתעמת עם האיום הגרעיני מטהרן, אז למה לעזאזל יש מי שמנבא לה אחרית כה דרמטית ועוד בזמן כה קרוב?
מי שמתעניין בסוגיה הזאת ואינו ירא מפני האפשרות שישראל תחדל להתקיים כמדינה כבר בשנת 2023, יודע כי מדובר בתחזית מציאותית, בעיקר משום אבדן הדרך היהודית-ציונית של מרבית החברה המבקשת 'להיות ככל העמים' ונוכח הפילוג הבלתי ניתן לגישור בין חילונים לבין חרדים וזאת על רקע העימות המתמשך עם המגזר הערבי, שבמהלך 'שומר החומות' חשף את פרצופו האמתי בשאיפתו לחיסול המדינה בה הוא חי ומתפרנס. החיבור בין המרכיבים הללו, נוסף כאמור לשחיתות המידות, לצביעות ולשקרים של הפוליטיקאים, מהווה מתכון בדוק לסגירת המדינה ול'כיבוי אורות' כללי שצפוי.
והנה מצאנו גם סימוכין ושותפות לדעה הזאת, כאשר קראנו בספרו של יגאל סרנה הנפלא '2023' ובו פרקים 'המתעדים' כביכול את נטישת ישראל לאחר שהתמוטטה לתוך עצמה. יגאל סרנה מביא בכתיבתו המענגת והמדהימה את סיפורו של אב זקן וילדתו הקטנה אשר הצליחו יחד עם ספן ישיש להפליג לאי-מקלט אחרי שישראל חדלה מלהתקיים. די לקרוא פרקים מתוך '2023' של יגאל סרנה כדי להבין שמדובר בתסריט מוחשי מאוד והקטעים הבאים שבחרנו מתוך הספר המרתק הזה ( הוצאת קיפוד 2014) מעידים על כך:
"ואנחנו, לא השתגענו? שאל לאון, לא היה דומה לנו, כשרקדנו על הקבר השחור של היטלר, שניצחנו והקמנו מדינה חזקה ושכל הנאצים נעלמו? אז רדפנו אחרי כמה זקנים ותלינו אחד. שרפנו אותו ופיזרנו בים כמו בגרוש שדים, אבל ריכזנו בעצמנו שישה מיליון יהודים, הקמנו סביבם מגדלי שמירה עם חומה ופטרולים שנעו בפנים ובחוץ".
יגאל סרנה שם בפי אחד מגיבוריו את המשפט לפיו 75 שנה של ישראליות הן 'השלב הוולונטרי של השואה' ואחר-כך מספר באופן מפתיע: " סבא שלי היה חלוץ שהלך מכות עם כושים מג'סר א-זרקא והקים מדינה שאני כבר עשרים וחמש שנה מתכנן לברוח ממנה" (אגב, ג'סר א-זרקא תופסת מקום מרכזי בסיפור משום שממנה הצליחו הזקן ובתו להימלט מישראל החרבה והמתרוקנת).
בהמשך מניב סרנה את הקטע המצמרר הבא: " האבות המייסדים שלנו, תאודור מהממלכה המהוגנת של פרנץ יוזף עם חזון באזל שלו, ואדולף, טר"ש החפירות והחולדות מהמלחמה העולמית הראשונה, עם ההזיות שלו על עולם טהור מיהודים ומזוהמה. כשאדולף התייתם מאביו האלים ונסע לווינה, הרצל כבר גסס שם בגלל מלחמות היהודים. מעולם לא התקיימה פגישה בין החולם הפרקטי לבין המשמיד ההוזה, שלשניהם הייתה תמונה מדויקת של הערים שיקימו: ברלין החדשה ותל-אביב. בלי תאודור שם דבר לא היה מתחיל אבל בלי הדחף האדיר של אדולף, בלי הזוועה, מה היה פה? נסיכות גז יהודית על שפת הים עם אוניברסיטה על הר הצופים, אופרה ועבדים כושים. רק אדולף דחף אותנו לגדולה. הוא הזרים לפה את הניצולים המטורפים עם התשוקה הבלתי מרוסנת לנשק יום הדין. אדולף הוא האב החורג של אימפריית השרידים, אדולף נתן ואדולף לקח".
בהמשך כותב סרנה על כך שקרא בספר אמריקני על כרך שידע שגשוג ונדל"ן פרוע אך הפך לעיר רפאים. הכותב טען שכל זה יכול לקרות גם לכרך בו מתקיימת ישראל, שתהיה מלחמה, שיפלו טילים ושיבואו רעידת-אדמה ומשבר כלכלי. הוא מספר על כך שגיבור הסיפור ראה כיצד מתגשמת הנבואה הזאת לנגד עיניו.
קטע נוסף מתוך '2030' מדבר בעד עצמו, בשיחה שמתנהלת בין הזקן לבין אחד מחבריו, רגע לפני הנטישה את הארץ: " ועם כל הדיבורים שלך, דווקא אתה נשארת בסוף, אתה שידעת לפני כולם והזהרת. אידיוט, אתה אוהב יותר מדי את המקום המחורבן הזה. צחקת כאשר החבר הפילוסוף שלך אמר לך שמרוב הסתובבות וכתיבה על הארץ, הייתם לבשר אחד. אולי אני פחדן אבל אתה תקוע פה בגלל רגשנות, בלי שום תירוץ. ואיפה כולם? קשמיר, ברלין, סנטיאגו, בואנוס-איירס, שנחאי. רק תגיד, העזיבה היא הילוך חוזר מואץ ופה מה שהיה בארבעים ושמונה ותפח פי שנים-עשר, התכווץ למה שהיה, חצי-מיליון אנשים או יותר, מפוזרים בחומה ומגדל. כפרים ערביים, כמה קיבוצים, קהילות חרדים. כל מי שיכול לנעול דלת או שער ולספק לעצמו מה שצריך, היישוב הישן: ערבים גליליים, חרדים צפתיים".
ובהמשך מצאנו עוד פסקה מוכרת מתוך המציאות הישראלית : " העולם כולו היה מלא שכונות יהודיות ריקות של קהילות שהיגרו פעם למדינה שקמה כמעט בעל כורחן...נדמה היה כאילו הבתים הריקים, השכונות, הגטאות, רק מחכים לשבים. אחרים היגרו לברלין האינטלקטואלית, שמלאה זמרות אופרה עבריות עם קולות נהדרים, מיצגניים תל-אביבים לשעבר וכל הגל החדש של הקולנוע הברלינאי עסק בתיעוד העזיבה הישראלית, שנראתה כמהלך מתקן של השיבה לאירופה".
ואם לא די בכל אלה, הנה עוד קטע מדהים : " בזמן ההוא התחילו להפשיר שמורות טבע וביטלו תקנות של איסור בנייה עד מאה מטר מקו החוף. מג"ב קיבלו הנחיה לטפל ביד קשה בירוקים ובמפגינים והודות לפטפטת ברשת, הייתה מערכת שליטה נוחה להפעלה. הרשת החברתית שבה הסתתרו גורמים אנטי פטריוטים הונפה על שלל דגיגיה ובחדרי חקירות הטיחו בנחקרים סטטוסים ישנים, פוסטים תחקיריים וטוקבקים והמשטרה עשתה כל מה שאמרו לה...תזכור, בתחילת האלף השלישי היו בעולם שלוש קהילות יהודיות זהות בגודלן, קהילת הרפאים בת ששת מליוני המתים, ושתי המתחרות על תואר שבט-הניצולים שבחר נכון: קהילה אמריקאית בת שישה מליון יהודים, מפולארד עד חומסקי, כל הלובי העצום ואיפ"ק ומאות אלפי אמנים ומושכים בחוטים ובריוני מסדרונות הכוח הוושינגטוני, וגם קהילת יום-הדין, שישה מיליון עברים חמושים בגרעין עם טילים ארוכי-טווח במנהרות הגיר של זכריה, טילי מכה-שנייה על צוללות מתוצרת גרמנית, מטוסי אף-20 נושאי גרעין, תרבית החיידקים הקטלנית של נס-ציונה".
ובתוך כך הוא מתאר כיצד אוספים האמריקנים כל פיסת מידע על ישראל על סף הכחדתה " שערכם יזנק פלאים עם היעלמה. בבהילות דומה התקיים בארץ מרדף אחר דרכונים זרים דרך רשת של עורכי-דין, מאכערים ונוכלים, שגרירויות בלטיות וסלאביות וכל האתרים שבהם הושמדו המשפחות במאה שעברה, דרכון סגול היה כיהלום בבטנת מעיל".
אחד המשפטים החזקים של יגאל סרנה נמצא לקראת סופו של סיפור '2030' כשהוא כותב : " איך עוזב אדם בית שלא ישוב אליו?... המורים לא פירטו מה אורז פליט בבריחתו על סף קריסה והתמוטטות, על מה הוא מוותר..."
נדרשנו לספר המיוחד והמרגש הזה על-מנת להמחיש את הרעיון לפיו המדינה הזאת מצויה כבר זמן רב על סף קריסה והתמוטטות מבפנים, כזאת שתביא בעקבותיה נטישה המונית של אזרחיה, בדיוק כפי שמתאר זאת יגאל סרנה ב'2023' המהפנט שלו. מי שמחפש חיזוקים למימוש החורבן הזה לא צריך להרחיק לכת לדברי האזהרה של הנביאים ואף לא להסתייע במה שכבר נאמר ונכתב מאז חורבן הבית-השני משום שהדברים מתרחשים ממש לנגד עינינו וב'שידור חי':
חברה חילונית ברובה שמבקשת להתנהל כאילו מדובר בשלוחה של ארה"ב ולחיות 'ככל העמים', ממשלות חסרות יכולת ניהול ושליטה,
הנתונות לחסדי סחיטה-פוליטית מצד מגזר חרדי, אבדן הרתעה צבאית מול חוליות של מחבלים, חוסר משילות במרחבים רבים של הארץ, מול גל גואה של שנאה מוסלמית מבית-היוצר של המגזר הערבי המקומי, שחיתות שלטונית רחבת היקף, שסע ופילוג בין חילונים לדתיים, התנגשות בין עולמות-תוכן מנוגדים, חוסר צניעות וענווה במישור הציבורי, השתעבדות טוטלית לעגל-הזהב של הדולר האמריקני וחינוך הדורות הבאים (אם יהיו כאלה) על ברכי הכמיהה להצלחה כלכלית חסרת מעוזי תרבות.
ואם לא די בכל אלה לבשר את בואה של הנפילה וההתרסקות, כדאי גם לקחת בחשבון שאין איש מצפה מפליטי מדינת-ישראל להגיע לבירות אירופה או לערים במערב משום שהן עמוסות שנאה ואנטישמיות גלויה כך שאין סיכוי לפליטים ישראלים להתקבל במקום כלשהו בסבר פנים ידידותי, ההפך הוא הנכון: שמחה לאיד מלווה צהלות ניצחון יקדמו את מי שבכל זאת יצליח להימלט מכאן בעור שיניו.
צריך גם להוסיף לתסריט הלא-דמיוני הזה את הרוח-הגבית שנושבת במפרשי האסון הצפוי מתוך הבית עצמו, כאשר גורמי התקשורת הארצית חברו יחד למרכיבי המשפט, האקדמיה וה'תרבות' במטרה להביא לחיסול הישות היהודית-ציונית, בשם 'חופש הביטוי הקדוש' ועל בסיס ' השמירה על הדמוקרטיה'. מאמץ מתמשך זה הזין כמובן את הארגונים והתנועות הפוליטיות בארה"ב ובאירופה, שכבר שנים מאסו בקיומה של ישראל כמדינה יהודית ולכן החיבור בינם לבין האג'נדה המקובלת על שונאי-ישראל מבית, טבעי לחלוטין וסופו להשיג את מטרתו.
למען הסר ספק, הבאנו כאן מובאות מספרו המרתק של יגאל סרנה רק כדוגמא ומשל באשר לסיכויה של מדינת-ישראל להמשיך לשרוד ולהתקיים בעתיד הקרוב ולכן כאשר נשאלת השאלה האם נמשיך עדיין להיות כאן בשנת 2030?
לאור כל הדברים הללו נראה לנו למצער כי התשובה שלילית....
יכול להיות שישראל אחרי נטישתה, תותיר מאחוריה מעט עתיקות להזכיר לעולם כי פעם התקיימה כמעצמה
Comments