גם אני רוצה להיות חבר-כנסת !

הבחירות לכנסת (מועד-ב) כבר מאחורינו ועדיין קיימת האפשרות שנגיע בתוך פחות משנה למועד-ג, אלא אם כן יתרחש נס-פוליטי שיאפשר הקמת ממשלה. בעוד מרבית תושבי המדינה מתוסכלים ומודאגים מהמצב שנוצר עקב הבחירות שהסתיימו ללא הכרעה משמעותית, יש קבוצה של נשים וגברים שהעניין הזה כלל לא מדאיג אותם שהרי עתידם הכלכלי-חברתי מובטח לעוד שנים הרבה וחלקם אף זוכה בימים אלה לגמול כספי בתמורה לנוכחות של כ-3 ימים בלבד ב'מקום העבודה' שלהם.

הכוונה כמובן לחברי-כנסת ישראל המכהנים ב'מקום העבודה' הטוב והמשתלם במדינה.

חברי-הכנסת ה-21 נפרדו מהמשכן בתום 5 חודשים בלבד אבל קיבלו בתמורה 5 משכורות בסך 220 אלף ש"ח, בנוסף ל'דמי הסתגלות' של 132 אלף ש"ח לפחות! חברי-כנסת וותיקים שפורשים מתפקידם, כגון ח"כ שולי יחימוביץ יקבלו את הסכום המרבי של 'דמי התגלות' בסך 264 אלף ש"ח וכך גם חברי-הכנסת אלי בן-דהן, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, רועי פולקמן, יקבלו 'דמי הסתגלות' בסכומים שבין 132-224 אלף ש"ח וזאת כאמור אחרי ששהו בכנסת כ-5 חודשים בלבד.

הסיפור ההזוי הזה משקף אך מעט את 'השוד הציבורי' הגלוי של חברי בית-הנבחרים כבר שנים רבות, לעיני ציבור הבוחרים שמקבלים זאת כגזירה משמים ואפילו לא משמיעים קול מחאה.

בעשור האחרון קפץ שכר חברי-הכנסת ב-30% והחל מחודש ינואר 2019 הוא עומד על כ-44,000 ש"ח, פי ארבע-וחצי מהשכר הממוצע במשק!

הסיבה לכך נעוצה כמובן במנגנון 'הטייס האוטומטי' שקבעו חברי-הכנסת לעצמם ואשר מעדכן באופן אוטומטי את שכרם, ממש כפי שהחתול שומר על החלב.

אבל לפני שנדון במרכיבי השכר של חברי-הכנסת ושאר התשלומים הנלווים, ראוי לתת את הדעת על 'תנאי העבודה' של חבר-הכנסת כדי להבין שאין עוד 'מקום עבודה' דומה לכנסת.

'תנאי עבודה' מפנקים

נתחיל אולי בעובדה לפיה מתכנסת הכנסת בפועל 7.5 חודשים בשנה: המליאה מתכנסת בימי ב-ג אחר-הצהרים וביום-ד בשעה 11.00 (ורק במקרים מיוחדים גם בימים א' או ה'). מכאן מדובר למעשה בכמחצית ימי-העבודה במשק. מושב-החורף נפתח בדרך-כלל אחרי החגים ונמשך עד סוף חודש מרץ שאחריו מגיע חג-הפסח ואילו מושב-הקיץ נפתח באמצע חודש מאי ונמשך עד סוף חודש יולי כאשר מתחילה פגרת הקיץ הארוכה, במהלכה מוסיפים חברי-הכנסת בנסיעות לרחבי-תבל, כפי שנתאר בהמשך.

ללוח הזמנים 'הצפוף' הזה יש להוסיף את העובדה התמוהה לפיה אין חבר-הכנסת נדרש לעמוד ברף השכלה מינימלי או להחתים כרטיס-נוכחות ויותר מכך, הוא גם לא חייב להיות נוכח במספר מינימלי של וועדות בהן הוא חבר ויכול אפילו לעבור בין וועדה לוועדה למשך דקות ספורות, ויחשב לו הדבר כאילו נכח בכולן ולכאורה ביצע 'יום עבודה'.

בניגוד למרבית העובדים במשק אין חבר-הכנסת חייב לעמוד במטלות מדידות, אין הוא מייצר תפוקה נמדדת ולא צריך להוכיח 'למעסיקיו' כי הוא עובד חרוץ הראוי לאמון. נכון שיש בכנסת חברים העושים מלאכתם נאמנה ועוסקים בהגשת הצעות-חוק, בהצבעות ובחקיקה (בזמן הקצר שהם נמצאים במשכן), אבל מדובר ביוצאים מן הכלל, בעוד אחרים יכולים פשוט להעביר את זמנם בבטלה מוחלטת ולאיש אין זכות חוקית לבוא אליהם בטענות או בדרישות.

על-מנת להיות נאמנים לפרטי הדברים שלנו כאן, ביקשנו לחטט בתנאי-העבודה הנוספים של חברי-הכנסת ולשם כך נברנו במסמך רשמי מטעם הכנסת המעודכן ל-30 באפריל 2019 ושמו " קובץ חיקוקים והחלטות בדבר משכורות וגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון". אם לתרגם לעברית פשוטה את שם המסמך הזה, מדובר בעצם בריכוז ופירוט תנאי-העבודה של חברי-הכנסת וצריך לקרוא בו יותר מאשר פעם אחת כדי להאמין למה שהוא מכיל.

בסעיף-55/א (1-2) במסמך הזה כתוב בין השאר כי "רשאי חבר-הכנסת לקבל מימון מיוחד להוצאות הקשורות לפעילות הפרלמנטרית שהוא מבצע, לרבות באמצעות כוח-אדם, שירותי תקשורת, כיסוי הוצאות נסיעה, החזקת רכב, כלכלה, לינה, ארוחות והוצאות מיוחדות הכרוכות במילוי תפקידו בהתאם לאופי התפקיד".

אלא שמדובר בעצם בסוג של 'כותרת כללית' ולכן כדאי לעמוד ביתר פירוט על חלק מסעיפי ההטבות העומדות לרשות חבר-הכנסת על-מנת להבין כי לא זו בלבד שמדובר בתעסוקה לא מלאה (בלשון המעטה), בשכר מנופח (העולה באופן אוטומטי כזכור) אלא גם בתנאי העסקה חלומיים :

הנה חלק מהתנאים המפליגים העומדים לרשות חבר-הכנסת (בהתאם למסמך האמור):

* נסיעה חנם בתחבורה ציבורית (כמעט לא רלוונטי משום שחברי הכנסת בקושי יודעים מה הוא 'רב-קו').

*התקנה חנם של קו-טלפון, נוסף למימון הוצאות אחזקה של שני קווים.

*מימון אחזקה ושימוש בטלפון סלולרי, מתוך התקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית.

*מנוי חנם על שני עיתונים בהתאם לבחירתו (למזלו של הציבור 'ישראל היום מופץ חנם...).

* משלוח דברי דואר ממשכן הכנסת ועוד 750 מכתבים בשנה מחוץ למשכן בחנם.

* מימון הוצאות לינה במלון בירושלים לח"כ שמקום מגוריו הקבוע לא בבירה ולן בה שני ימים בשבוע בימי ישיבה רגילים של הכנסת.

* אם מגוריו נמצאים יותר מ-100 ק"מ מירושלים, ישולמו הוצאות הלינה גם בימים שאינם לצורך ישיבות אלא לסיורים או כינוס וועדות.

* אגב, במקרה של תשלום על לינה במצב של פחות מ-100 ק"מ מירושלים, ישולם מס-הכנסה לסעיף זה על חשבון הכנסת!.

* השתתפות בשכר-דירה עד 3344 ש"ח, אם מתגורר חבר-הכנסת בקביעות בשכר-דירה מחוץ לירושלים, או ששוכר בה דירה לצורך מגוריו או מילוי תפקידו.

* זכאי חבר-הכנסת לקבלת מימון לרכישת ביגוד (!) בסכום שנתי כמקובל לגבי מנהלים כלליים במשרדי הממשלה.

* חבר-כנסת מקבל 107 ש"ח לכל יום בעד השתתפות בישיבת הכנסת או בסיור בו הוא משתתף, שהרי השכר החודשי 'הזעום' לא מספיק (אגב, יו:ר הכנסת מקבל 2705 ש"ח).

*חבר-הכנסת מקבל החזר תשלומים לרכב שבבעלותו ובו הוא נוסע לצורך מלוי תפקידו ומשלם מלוא הוצאות אחזקתו, כאשר החזר ההוצאות נקבע בהתאם למקום מגוריו.

* חבר-כנסת שאין ברשותו רכב, זכאי להחזר הוצאות-נסיעה קבוע של 1492 ש"ח לחודש.

* חבר-הכנסת רשאי לפי בחירתו לקבל לשימושו רכב שתעמיד לרשותו הכנסת על חשבונה.

* חבר-הכנסת לא נדרש לדווח על נסיעותיו!.

* הכנסת תממן הוצאות חנייה, תשלום נסיעות בכבישי-אגרה או נתיבים מהירים.

אם חשבתם כי בכך הסתכמה החגיגה של חברי-הכנסת, הנה עוד חלק קטן מהתנאים המפליגים של 'מקום העבודה' הטוב והמשתלם ביותר בישראל:

* חבר-כנסת זכאי לתקציב של 4101 ש"ח לחודש לצורך לימוד שפה שאינה שפת-אמו!.

*הכנסת תממן לחברה הכשרה מתאימה בשימוש בכלי ירייה ועריכת מטווחים.

* הכנסת תממן העסקת נהג לחבר-כנסת מאובטח (אחד הסעיפים ההגיוניים הבודדים).

* חבר-הכנסת רשאי לקבל חנם אין-כסף על חשבון הציבור: מכונת-קפה, טיסות לאילת (בתפקיד), ביצוע סקרים (לא בבחירות), מסך טלוויזיה עד 50 אינטש, תשלום נסיעות במונית לנתב"ג וחזרה לצורך טיסות בתפקיד, מצלמה, כספת, מתנות המיועדות לנסיעות רשמיות לחו"ל או עבור משלחות מחו"ל, צילומי-תדמית לרבות איפור לצורכי תצלום, אוזניות לשימוש במכשיר נייד, מחשב, ספרות-מקצועית וכיבוד קל!.

* הכנסת תממן לחבר-הכנסת העסקת 3 יועצים פרלמנטרים במשרה מלאה בסכום בסיסי של 8680 ש"ח לחודש בתוספת 4% לכל שנה, או בסכום של 9135 ש"ח לחודש לבעלי תואר-שני בתוספת 5% לכל שנה.

*היועצים הפרלמנטרים יזכו לכל ההוצאות במסגרת 'הכל כלול' ובתוספת 2126 ש"ח לחודש עבור ביגוד!.

*אם לא ניצל חבר-הכנסת את כל התקציב העומד לרשותו עד תום שנת-הכספים, רשאי יהא להעביר לשנה הבאה סכום של 12,180 ש"ח (חבר-כנסת חדש רשאי להעביר עד 22,330 ש"ח).

* לחבר-הכנסת יופרשו כספים עבור 'קרן השתלמות'.

אחד הפרקים היותר מרתקים בתחום 'החיים הטובים' של חברי-הכנסת קשור כמובן לנסיעות לחוץ-לארץ: כל הוצאות הטיסה ובתי-המלון לחבר-כנסת הטס לחו"ל יהיו כמובן על חשבון הכנסת (והציבור...) וזאת בנוסף לקצובת שהייה בחו"ל כמקובל לעובדי-מדינה, לרבות מימון אירוח גם במקרה שהאירוח על חשבון המארח!. אולי בגלל הסיבות האלה אוהבים חברי-הכנסת לשוטט בעולם שהרי אנחנו משלמים בסופו של דבר את כל ההוצאות הכרוכות בטיולים שהם עורכים. בשנת 2018 למשל בוצעו 177 טיסות של חברי-כנסת, 67 מהן בזמן ימי-מליאה (!) והשאר בימים בהם לא התכנסה מליאת-הכנסת. בחודש ינואר 2019 התפרסם מטעם הכנסת דין-וחשבון בנושא הטיסות לחו"ל וממנו עולה כי ח"כ ציפי לבני החזיקה בשיא הטיסות בכנסת ה-20 כאשר טסה לחו"ל 35 פעמים למשך 128 ימים!.

רשימת חברי-הכנסת ששהו בארצות חו"ל במהלך אותה כנסת כוללת 'צמרת' מכובדת ובה בין השאר חברי-הכנסת: נחמן שי, חיליק בר, מרב מיכאלי, עמרי בר-לב, מיכל בירן, יואל חסון, שרן השכל, אמיר אוחנה, דוד ביטן, יהודה גליק, אבי דיכטר, חנין זועבי, אחמד טיבי ויאיר לפיד. מדובר ברשימה חלקית בלבד של חברי-כנסת ששהו בחו"ל ימים רבים הודות לעשרות טיסות שבוצעו כאמור על חשבון הציבור.

אולי על רקע זה פורסם ב-19 ביוני 2019 מסמך מטעם היועץ-המשפטי לממשלה ובו הנחיות בנושא נסיעות לחו"ל במימון חוץ ממשלתי ובו המסגרת החוקית, תשתית עובדתית נדרשת, קבלת מימון חיצוני לנסיעות, אמות מידה משפטיות לבחינת הנסיעה , טוהר המידות ועוד, כאילו ביקש היועמ"ש להציב בפני חברי-הכנסת תמרור 'ראו הוזהרתם' בעניין זה.

מי שסבור כי החגיגה הנפלאה של חברי-הכנסת מסתיימת עם פרישתם, אינו אלא טועה משום שהם דאגו היטב לעצמם ולעתידם גם 'ליום שאחרי'.

גם העתיד מובטח

כך למשל מתברר כי 'קצבה לחבר-כנסת לשעבר תשולם לו כל ימי חייו, החל מיום בו חדל לכהן כחבר-כנסת (!) כאשר הקצבה תהא בסכום שהוא 1/6 האחוז מהמשכורת הקובעת, כפול מספר חודשי כהונתו בכנסת, אם כיהן 4 שנים לפחות או כיהן כחבר-כנסת מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת לפחות, גם אם התפזרה קודם לכן!.

חבר-כנסת לשעבר שחדל לכהן לפני גיל-60 תשולם לו הקצבה מיום הגיעו לגיל-60. כמו כן יהא זכאי חבר-כנסת לשעבר לשיחות טלפון חנם, שמספרן זהה למספר השיחות של חבר-כנסת פעיל המתגורר באותו אזור ובתנאי שלא יעלה הדבר על מחצית מספר שיחות אלה.

צריך לזכור כי פרישה של חבר-כנסת לא זו בלבד שאינה סוף-הדרך מבחינתו וכי בנוסף ל'מצנח הזהב' ולתוספת 'תנאי הסתגלות' שערורתיים להם הוא זוכה, במקרים רבים נסללת דרכו החדשה לקבלת משרות בכירות בחברות ממשלתיות או בשירות המדינה ואפשר למצוא לא מעט חברי-כנסת שפרשו (או הופרשו על רקע בחירות) מככבים בזירה הפוליטית או בעסקים פרטיים מצליחים כשהם נהנים מן ההילה האופפת אותם כחברי-כנסת לשעבר. מכל בחינה אפשרית מדובר בקריירה שנייה או שלישית מובטחת גם לחברי-כנסת שפרשו וזאת בזכות העובדה שהצליחו לנצל היטב את המשכן שרובו ככולו ממומן על-ידי הציבור המרכיב את 'העדר הישראלי'.

עד כה עמדנו על החיים הטובים של חברי-הכנסת כבודדים אבל אסור לשכוח כי אנחנו משלמים גם עבור חגיגות-הבחירות וזאת באמצעות חוק 'מימון המפלגות'. מדובר במעשה תרמית מתוחכם שביצעה הכנסת כאשר הטילה עלינו לממן את פעילות המפלגות לקראת כל מערכת בחירות באמצעות חוק ששואב כל פעם עשרות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית, רק כדי לאפשר לאנשים להתמודד על מקומם בכנסת. השוד הזה מגובה במלים מכובסות בזכות רוממות הדמוקרטיה אבל הוא עולה לנו הון עתק ללא שום סיבה ערכית-מוסרית מתקבלת על הדעת. במקום שמי שרוצה להתמודד על מקומו בכנסת יעשה זאת על חשבונו ובכפוף לחוקים נוקשים בדבר קבלת מימון, הפכו חברי-הכנסת את הקערה הריקה על-פיה והציבור נאלץ לממן מכיסו את המפלגות השונות.

כך נוצר למשל מצב לפיו הגיע לאחרונה היקף המימון שתיתן הכנסת למפלגות השונות ל-316 מיליון ש"ח וזאת לאחר שכבר נלקחו 137 מיליון ש"ח באמצעות הלוואות בריבית נמוכה למשך 54 חודשים!. הודות למימון המפלגות בסך 83 אלף ש"ח לחבר-כנסת לחודש (!) בתוספת סכום חודשי קבוע לכל מפלגה באותו סדר גודל בלי שום קשר למספר המנדטים שלה. זהו שוד-ציבורי בצהרי היום מבלי שהנשדדים ינסו למחות על כך!.

נראה כי די בכל אלה (אף על-פי שהבאנו כאן רק חלק מזערי מהנתונים והעובדות) כדי להגיע למסקנה הבלתי נמנעת: לפיה הכנסת אינה רק מקום עבודה נחשק ומומלץ אלא גם מקור לקבלת כספים כמעט ללא הגבלה ולמטרות שונות ואשר גם מעניק תנאים מפנקים שאין כדוגמתם במשק.

אשר על כן גם אני רוצה להיות חבר-כנסת...

החיים הטובים של חברי-הכנסת הופכים את המשכן למקום העבודה הטוב והמשתלם בישראל!