ביום 'שאחרי הקורונה'...

לכל קוראינו אנו מאחלים חג-פסח בריא, כשר ושמח!

נגיף הקורונה ממשיך עדיין להשתולל ולהפיל חללים בארץ ובעולם וקשה לראות את סופו, אבל אפשר כבר לתת את הדעת על 'היום שאחרי', שהרי סופן של מלחמות, מגפות ושאר מריעין-בישין להסתיים כך או אחרת. נכון אמנם שהדרך למיגור הנגיף הארור עוד ארוכה ונראה כי העולם וישראל ייאלצו להתמודד עם עוד סדרה ארוכה של 'סגרים' ו'בידודים' עד שיושגו הסימנים הראשונים ל'השטחת העקומה', אבל בסופו של יום הסיפור הנורא הזה יהא מאחורינו ואז נצטרך להסתגל לעולם חדש לגמרי, כמוהו לא הכרנו.

האדם נחת על הירח והחל לעשות דרכו למאדים, המציא תרופות ומזור כמעט לכל מחלה, ייצר טכנולוגיה חדישה ותקשורת שהפכה את העולם ל'כפר קטן' ואפילו רשם הישגים נדירים בצמצום הרעב בעולם שלא לדבר על כ-70 שנים ללא מלחמות-עולם, אבל כל ההישגים הללו התגמדו לפתע פתאום, כאשר בן-לילה נפל האדם שדוד וחסר-אונים מול נגיף זעיר מסתורי ועדיין חסין מפני היצירתיות האנושית.

נגיף-הקורונה הוכיח, למי שנזקק לכך, את אפסותו של האדם המתהדר בעוצם-כוחו ואת וחוסר האונים שלו כייצור פגיע עד מוות. מי שסבר עד לא מזמן כי האדם שולט בחייו וכי ביכולתו לנתב את דברי-הימים כרצונו, מצא את עצמו במקרה הטוב בהסגר, או חלילה בארון-קבורה ומי שהאמין כי המדע, הרפואה והטכנולוגיה פרי המצאת האדם הם חזות הכל, נכנס מהר מאוד לרשימת הנדבקים בנגיף, שהצליח בתוך זמן קצר לשתק עולם ומלואו ולהוריד מעצמות אדירות על ברכיהן, משוועות להצלה המתבוששת לבוא והנה שיעור ראשון לעתיד לבוא בצניעות ובהכרה כי אוזלת-היד של ממשלות וארגונים, כמו גם מדענים ואנשי 'היי-טק', על העליונה.

אחרי שאמרנו את כל זה, אפשר גם להסיק מניסיון עבר כי בסופו של דבר תנצח האנושות גם את הקורונה, במחיר נורא של חיי אדם ופגיעה אנושה במשאבי הכלכלה, כי דברי-הימים כבר הוכיחו בסופו של דבר שהדברים הללו מסתיימים והשאלה אינה אלא של זמן ומחיר.

מתוך כך ולמרות שמוקדם עדיין לראות איך יסתיים הסיפור הזה, אפשר כבר לשרטט קווים ראשונים לחיים של כולנו 'ביום שאחרי', כאשר ברור לכל מי שעיניו בראשו, כי כולנו הולכים לבצע שינוי מהותי בחיים שממש כבר לא יהיו כפי שידענו אותם בעבר.

איום על מנהיגים וממשלות

לא מכבר התפרסמו באירופה סקרים על עמדת הציבור במדינות השונות כלפי מנהיגיהם בעידן-הקורונה והנה התברר כי מרבית המנהיגים זוכים לתמיכה ואהדה כמוה לא ידעו שנים. בוריס ג'ונסון בבריטניה, מקרון הצרפתי, מרקל בגרמניה וכך גם ראשי ממשלות ספרד ואיטליה, זכו בסקרים האלה לפרגון בולט מצד הציבור שלהם למרות התפשטות הנגיף ומספר המתים. לתופעה הזאת הסבר פשוט למדי: בעת משבר לאומי נוהגים ההמונים להביע תמיכה במנהיגיהם והזדהות עם מאמציהם. אלא שנראה כי 'ביום שאחרי' עתידה המציאות הזאת להתרסק, משום שבמרבית המדינות ישאף ההמון לבוא-חשבון דווקא עם המנהיגים שעדיין זוכים להערצה וצפויה התמוטטות של ממשלות מקיר-אל-קיר. יתכן מאוד שבדיוק כך יקרה גם בישראל למרות שדווקא כאן צפויה ביקורת נוקבת על מערכת-הבריאות והעומד בראשה, אבל לא בטוח שהדבר יפגע בראש-הממשלה ערב סיום כהונתו.

באותו הקשר ראוי לדבר על האכזבה הקשה שיש כבר כעת מארגון 'האיחוד האירופי', זה שעד כה חשף את אוזלת ידו בכל הקשור למאבק נגד הנגיף. מדובר בארגון שלמעשה לא תרם דבר למאבק משותף של כל המדינות החוסות תחת כנפיו ו'ביום שאחרי' אין ספק שמדינות רבות יבואו עמו חשבון, כך שהתפרקות 'האיחוד האירופי' אינה משוללת יסוד. אותם הדברים אמורים גם לגבי 'ארגון הבריאות העולמי' שלא לדבר על האו"ם, ארגונים שאיבדו את מעט היוקרה שעוד נותרה להם ועתידים לשלם מחיר יקר נוכח האימפוטנטיות שגילו במהלך השתוללות הנגיף.

תחושה לאומית חזקה

אחת התוצאות הבולטות של השתוללות הנגיף באה לידי ביטוי בהגברת תחושת הלאומיות בעולם. יש גם מי שחוזה את תום עידן הגלובליזציה כתוצאה מהתהליך הזה ואולי בעתיד אכן זה מה שיתרחש, אבל בינתיים אנחנו עדים לתופעה בה 'כל אחד לנפשו' ומדינות מיהרו להסתגר בתוך עצמן, לחסום גבולות ו'לסגור את השמים'. צריך לזכור כי הבדלנות הזאת היא כר פורה לצמיחתה מחדש של הלאומיות וממנה ללאומנות הדרך כידוע קצרה מאוד. לתופעה הזאת כבר היה תקדים במדינות רבות שסגרו את גבולותיהם עם גבור גלי ההגירה לאירופה כך שניתן להניח כי בעשורים הקרובים נהיה עדים להקצנה בעניין זה. לא מן הנמנע כי גלי ההגירה לאירופה יתקלו 'ביום שאחרי' בקשיים גדולים עוד יותר מבעבר בגלל החשש מפני התפרצות חדשה של הנגיף. ישראל תצטרך למצוא נוסחה חדשה לשמירה על גבולותיה הסגורים ממילא ומכאן ההשפעה השלילית על המשך העסקתם של אלפי פועלים פלשתינאים בתחומי המדינה.

תעופה ותיירות לא ימריאו במהרה

לא זו בלבד שנסגרו הגבולות והמעברים בין מדינות שונות, שהעדיפו להתגונן מפני מדבקים מחוץ לארצותיהם, אלא שגם השמים נסגרו ונוצרה משוואה חדשה בת שלשה מרכיבים: תעופה/תיירות/אבטלה. התופעה הזאת לא פסחה על ישראל וענף התיירות שהתהדר עד לא מכבר במספר שיא של מבקרים בארץ פשוט התמוטט וקרס בבת-אחת, ( שלא לדבר על אתרי התיירות המפורסמים בעולם שנותרו כאבן שאין לה הופכין) כשהוא מותיר אחריו בתי-מלון סגורים ואלפי עובדים מפוטרים שהוסיפו למניין הגואה של דורשי העבודה במשק. במקביל קרסו גם חברות התעופה ואחרי שקורקעו מרבית המטוסים גם פוטרו עוד אלפי עובדים בענף הזה והצטרפו למובטלי ענף התיירות ולכל אלה צריך להוסיף עובדים רבים שמצאו את מטה לחמם בשדות-התעופה השונים. המשוואה הטרגית הזאת יצרה אפקט-דומינו מטלטל. לסיפור הזה ייקח מן הסתם הרבה זמן להתאושש בהדרגה 'ביום שאחרי' וקשה לראות לפתע פתאום הסתערות של תיירים ולהקות של מטוסי-נוסעים ברחבי העולם ובכלל זה בישראל ומכאן שמספר המובטלים בענפי המלונאות, התיירות והתעופה ימשיך ללוות אותנו עוד זמן רב.

אבטלה שתגרום לתסיסה חברתית

נראה כי האבטלה וגורלם של מחוסרי-העבודה בעולם ובארץ ימשיכו גם 'ביום שאחרי' להיות מנת חלקן של מרבית המדינות, מה שכמובן ימשיך לפגוע בגלגלי היצור, הכלכלה והמשק. מדינות יצטרכו למצוא פתרונות יצירתיים למובטלים, לפני שיאלצו להתמודד עם תסיסה חברתית שעלולה אפילו לאיים על יציבות פוליטית של ממשלות ומשטרים. יתר על-כן יצירת מסה קריטית של מובטלים, תביא מן הסתם גם לשינוי מהותי בדפוסי והרגלי-העבודה המוכרים ו'ביום שאחרי' נהיה עדים לשתי תופעות שראוי לתת עליהן את הדעת: יותר ויותר אנשים ימשיכו אחרי הבידוד 'לעבוד מהבית' במקביל ליצירת משמרות-עבודה במפעלים ומשרדים שעד כה לא נדרשו לכך. כמו כן נראה כפי הנראה עליה מהירה בכוח ההשפעה של וועדי-עובדים ואיגודים מקצועיים שיבקשו להפעיל לחצים על הממשלות (כולל בישראל) לפיצוי העובדים ולשמירה על זכויות סוציאליות בסיסיות ומכאן המתכון הבטוח לעימותים קשים הצפויים גם במישור זה בין הוועדים הללו לבין הממשלות השונות עד כדי הבערת החברה כולה.

סוף-סוף עדנה לרפואה

הצוותים הרפואיים בישראל ובעולם הפכו בעידן-הקורונה ללוחמים האמיצים בחזית הקשה להצלת-חיים ואף זכו הודות לכך למידה של עדנה בהכרת תודה ציבורית. מבלי להיכנס כאן לוויכוח אודות מגבלות המדע והרפואה בכל הקשור לזיהוי הנגיף והחוסר היכולת להתמודד עמו, נראה כי 'ביום שאחרי' יהא מעמדם של אנשי-הרפואה שונה מבעבר ואולי גם תצמח תועלת תרבותית מכך, כאשר אנשים (בישראל!) יפסיקו להתעמר באחיות וברופאים ולהתייחס אליהם סוף-סוף בכבוד ובהערכה להם הם ראויים.

עולם-המדע, הבינה המלאכותית והרפואה, יאלצו 'ביום שאחרי' לערוך מחשבה מחודשת בדרכים שהיו עד כה מנת חלקם, שהרי מדובר בחוסר יכולת לא רק לחזות את התפרצות הנגיף העולמי אלא גם לספק לו מענה בבדיקות, בציוד ובטיפול, שלא לדבר על מציאת חיסון או לכל הפחות תרופה. 'ביום שאחרי' נראה אולי תקציבי-ענק (?) מושקעים בתחומים אלה כדי לקדם את המחקר למציאת פתרונות לעתיד לבוא בעיקר משום שברור לכל בר-דעת, כי הנגיף-העולמי הבא נמצא כבר ממש מעבר לפינה. אם לא תמצא דרך לחזות את בואו, לזהותו ולהציע דרכי טיפול בסכנה הטמונה בו, יראה נגיף-הקורונה כמו משחק ילדים לעומת הנגיף הבא וכאן טמונה מטרת-העל של הרפואה, המדע, הבינה-המלאכותית והמחקר.

ימשיכו 'לרגל' אחרי אזרחים

תוצאה אולי מפתיעה של הטיפול הממשלתי בנגיף נמצאה (בעיקר בישראל) במעקב אחרי אזרחים באמצעות 'פלאפונים' על-מנת לאתר את מקום הימצאם של אלה האמורים לשהות בבידוד. גורמי האכיפה והממשלות דרשו את המעקב אחרי האזרחים בטענה (מוצדקת) כי הדבר נחוץ למניעת התפשטות הנגיף, אבל כבר למן ההתחלה נתקלו בהתנגדות מצד גורמים שטענו כי מדובר בחדירה גסה לתחומי-הפרט ולפגיעה קשה בזכויותיהם האזרחיות . הוויכוח הזה יחריף 'ביום שאחרי' בעיקר משום שלא ברור מה יעשה במידע הרגיש שהצטבר על אודות תנועותיהם של אזרחים ומי שולט בו ואיזה שימוש יעשה בו בעתיד לבוא. קשה להאמין 'על עיוור' בהבטחת השלטונות כי המידע הפרטי הזה לא יהא נגיש לגורמים נוספים וקשה עוד יותר להאמין שגופי מודיעין, משטרה ואחרים, יוותרו בקלות על ההזדמנות החוקית שהוענקה להם לעקוב אחרי אזרחים.

משפחות על סף פירוק?

התא-המשפחתי בישראל ובעולם עמד במהלך התפשטות הנגיף במבחנים קשים ולוחצים, בעיקר נוכח שיטות הבידוד והסגר שננקטו. מיליוני אנשים מצאו עצמם סגורים בן-לילה בתוך ארבע קירות בתיהם ונאלצו להתמודד עם שגרת-חיים לא מוכרת, ילדים שכבר איבדו את סבלנותם ויחסים בין-אישיים מתוחים סביב השעון, כאשר שני בני-הזוג מצויים בבית באווירה לא סימפתית במיוחד. מכאן נראה אולי 'ביום שאחרי' עליה דרמטית בפתיחת תיקי-גירושין, בפירוק משפחות וחלילה גם במקרי האלימות בתוך המשפחה שכבר רשמו שיאים חדשים.

הבידוד והסגר שנוצרו כתוצאה מהתפשטות הנגיף, הביאו כאמור לשינויים מפליגים באורח-החיים ואחת התוצאות ניכרה לעין גם בשינוי הרגלי הצריכה. ההגבלות שחלו על התנועה מחוץ לבתים הביאה עמה פריחה דרמטית ברכישת מזון ומוצרים באמצעות הזמנות מקוונות ובעקבות כך לגידול משמעותי בשיטת-המשלוחים. הענף הזה אפשר קבלת מוצרים הביתה באמצעות שליחים ובתוך כך גם מזון וארוחות, מה שמרמז על כך שגם 'ביום שאחרי' תמשיך השיטה הזאת לאפיין את מרבית הכלכלות בעולם, במיוחד כאשר רבים ימשיכו לעבוד גם בעתיד מהבית.

מחירי השכירות בישראל ירדו במהלך התפשטות הנגיף בעיקר משום הגדלת היצע הדירות. מי שעוסק בתחום זה מאמין כי 'ביום שאחרי' יחלו דמי-השכירות לטפס חזרה אבל בקצב אחר בהתאם להתנהגות 'העדר' המקומי, מה שנכון באותה המידה באשר למחירי הדירות לרכישה ועל-פי קצב הבנייה שתלוי כמובן גם במספר הפועלים שיורשו לעסוק בענף זה. התחזית בתחום זה היא אופטימיות מהולה בחשש כבד...

חרדים וחילונים במבחן הדדי

נגיף הקורונה הציב את יחסי החברה החרדית עם החילונים בישראל במבחן קשה, במיוחד נוכח ההתעלמות של המוני חרדים מהוראות משרד-הבריאות (כמו גם המוני חילונים שהעדיפו תחילה רחצה בים וטיולים בפארקים...) והתגודדות אסורה בתפילות ואפילו חתונות. כאשר 'נפל האסימון' בקרב החרדים, בעיקר בבני-ברק, אלעד, מודיעין ומקומות נוספים, הודות לסגר שהוטל עליהם ולמידע שהחל להגיע לאוזניהם,החלו להישמע לצווים ולהוראות, אבל נראה היה כי מדובר במצב שתולדתו בשסע העמוק שקיים בין שתי החברות הללו, שלא לדבר על פלגים אנטי-ציוניים שהמדינה קיימת עבורם רק על-מנת לכלכל אותם.

מי שתולה 'ביום שאחרי' תקוות לחיזוק והידוק הקשרים בין חילונים לחרדים בישראל, חי בסוג של לה-לה-לנד ומוטב שישים יהבו בנושאים אחרים: מדובר בפער שלא ניתן לגישור ושרק מבחן-הזמן יוכיח אם בכלל ניתן יהא להמשיך לתחזק כאן מדינה-יהודית-דמוקרטית גם 'ביום שאחרי' הקורונה.

תרבות הפנאי תעבור 'דייאטה'

גם בתחום שעות-הפנאי התרבות והספורט, התחולל עקב הנגיף זעזוע עמוק. על רקע סגירת כל מוסדות התרבות (בארץ ובעולם) נוצר כמובן מאגר חדש של מובטלים, רובם ככולם אומנים, שחקנים, זמרים שמצאו את פרנסתם באמצעות רכישת כרטיסים על-ידי הציבור ובכלל זה עולם-הקולנוע. לתחום הזה צפויה כפי הנראה 'ביום שאחרי' תקופת הסתגלות ממושכת למדי וייקח עוד הרבה זמן עד שקהלים ינהרו שוב בהמוניהם לתאטרון, למוזיאונים ולאולמות-הקולנוע, מה שיגרום מן הסתם לסוג של 'דייאטה' חריפה לעולם-התרבות כולו. אגב לפחות בישראל כבר צמחה מכך תועלת מעשית, כיוון שהודות לנגיף בוטלו כל במות אירועי יום-העצמאות, מה שהביא לחיסכון עצום בכספי-הציבור נוכח הנוהג הנפסד של זמרים ו'אומנים' לגרוף עשרות אלפי שקלים בערב אחד תמורת מופע של פחות משעה...

אותם הדברים אמורים בעולם-הספורט: על רקע דחיית האולימפיאדה והקפאת כל הפעילות התחרותית בעולם כולו, בוצע צמצום דרמטי בתקציבי המועדונים ובחוזים של שחקנים וספורטאים ובכלל זה נבלעו בנגיף גם מיליוני דולרים שמקורם בזכויות-שידור ובפרסומות. 'ביום שאחרי' יתעורר עולם-הספורט למציאות חדשה שרק תועיל לו, כאשר כל 'הכוכבים' הגדולים בכל ענפי-הספורט יאלצו להסתגל לחוזים, תקציבים ושכר נמוך הרבה יותר מזה שידעו בעבר ואולי בזכות כך גם יפנימו כי אחרי-הכל ולמרות 'אבק הכוכבים' שדבק בהם, מדובר בסך-הכל בבני-אנוש הראויים להסתפקות בפחות וביותר צניעות.

על רקע כל הדברים הללו נראה כי מילת-המפתח ל'יום שאחרי' היא צניעות.

נגיף-הקורונה עשוי לגרום לכך שהעולם יהא צנוע ו'רזה' יותר, בעיקר משום הכרתו באפסותו ופגיעותו של האדם ואם בערב ראש-השנה תשפ"א, נמצא את עצמנו בסוג של שגרה פחות או יותר מוכרת, נוכל לברך כנהוג בפסח ולומר דיינו!

השינוי הטמון 'ביום שאחרי' תלוי ביכולת להכיר במגבלות של האדם ובאפסותו