בעוד פחות מ-3 חודשים ישוב 'העדר הישראלי' ברובו לזירת הקלפיות ויחזור פעם נוספת על הטעויות שכבר עשה במהלך השנתיים האחרונות. ההתנהגות הזאת אכן ראויה למחקר בדבר נפש-האדם-הישראלי ולא בטוח שיהא מי שמסוגל להעניק לה הסבר מתקבל על הדעת, אבל מאחר שאין אפשרות להחליף את העם (למרות דרישתו של יצחק בן-אהרון משנת 1977 לאחר ניצחון מנחם בגין בבחירות כי 'צריך להחליף את העם'!) לא נותר לנו אלא לעסוק ב'נבחרי העם' ולבדוק את המניעים שלהם לקראת הבחירות המיותרות ביותר בתולדות ישראל ושאסור בתכלית האיסור להשתתף בהן!.
מי שטורח להתעניין בחדשות ובפוליטיקה הישראלית, אינו יכול שלא להתרשם מרשימת 10-11 הרשימות החדשות אשר מציעות עצמן לבוחרים לקראת הכנסת הבאה. ממבט-על אפשר להתרשם מן המכנה-המשותף הנמוך ביותר שיש לכל המועמדים הללו והוא עובר בנגיף-האגו, שהרי האגו היה ונשאר הגורם שדחף אותם לפוליטיקה, לדבוק במנעמיה המשתלמים, לשקר לכולם, להחליף דעות ומפלגות והכל-הכל 'למען עם ישראל' משום 'שהמדינה קודמת לכל!'
מסכת השקרים הזאת מקורה במחלה הנפשית שמתמקדת באגו של פוליטיקאים ועל-מנת לנסות להבין קצת יותר מה מסתתר מתחת לעניבה ולחיוך הקבוע שלהם, ראוי אולי להתעכב על מספר מונחים הלקוחים מעולמם הנפשי של אותם פוליטיקאים:
* אגו-טריפ - חשיבות עצמית מופרזת אחרי הצלחה או פרסום.
* אגו-אני - חלק ממבנה נפשי על-פי מודל הנפש הפרוידיאני המכיל גם מודעות עצמית.
* אגואיזם - אנוכיות, התחשבות רק בצרכי 'האני'.
* נרקיסיזם - הפרעה נפשית הפוגעת ביכולת לראות את הזולת.
רשימת מרכיבי האישיות שהציר המרכזי שלה הוא האגו עוד ארוכה, אבל כבר בשלב הזה אפשר בקלות לעשות שימוש בארבעת המרכיבים הללו ולבחון כיצד הם מתאימים ל-120 הפוליטיקאים בישראל ולגלות התאמה מדהימה כמעט לכל אחד ואחת מהם.
מאז ימי זיגמונד פרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית, עסקו חוקרי נפש-האדם בתכונה הזאת שנסבה סביב האגו האנושי ובהם גם בתו אנה והחוקרים דונלד ויניקורט, הארי גאנטריפ ('מאפייני הסיזואיד'), מלאני קליין (האגו קיים מאז הלידה),רנה ספיץ, מרגרט מהלר, אריקסון ועוד רבים אחרים, שהסכימו כי מדובר בעצם בחלק המרכזי במודעות ובתפיסת דימויו ומעמדו של האדם בחברה. כבר בשנות ה-30 של המאה שעברה הושקע מאמץ רב בחקר תפקודי האגו ומרבית העוסקים בכך הגיעו למסקנה לפיה האנרגיה המופנית מהאגו לא נועדה רק למטרת תיווך או ויסות דחפים, אלא גם לשם השגת תחושת מסוגלות והתפתחות, תוך דגשים על גדילה וצמיחה אישית וזאת על רקע העובדה לפיה האגו אינו אלא סוכן-נפש המפעיל את מנגנון ההדחקה. חקר האגו הוביל למסקנה לפיה האדם מונע על-ידי דחפים וכי האישיות שלו פועלת מתוך הצורך בהשגת סיפוק לדחפים הללו באופן התואם את דרישות המציאות. מבלי להקדים את המאוחר, אפשר כבר עכשיו להטעים כאשר כאשר בני גנץ קרא השבוע לכל שאר הפוליטיקאים 'לשים את האגו בצד' (כמוהו גם עופר שלח) הוא בעצם לא ידע על מה הוא מדבר, כי אמירה כזאת אינה מסוגלת להחזיק מים וכלל לא אפשרית בכל הקשור למבנה אישיות של האדם, גם אם הוא פוליטיקאי!.
כלל ידוע הוא כי כל פוליטיקאי זקוק למערך של 'כלי-עבודה' על-מנת לשרוד בג'ונגל השורץ חיות-פוליטיות המבקשות את נפשו ובהם היכולת לשקר במצח נחושה, להחליף דעות ועמדות מבלי להניד עפעף או להתבלבל והמבנה הנפשי המאפשר לו להבטיח עולם ומלואו מבלי להתכוון לכך. מי שלא 'התברך' בתכונות האלה לא יכול להחזיק מעמד כפוליטיקאי, אבל למוצלחים שבהם נדרשות עוד שתי יכולות: מנהיגות (שחלקה נובע מכריזמה) ושיווק פוליטי. המנהיגות אמורה לעמוד במבחן-הזמן המתמשך (נתניהו) אבל השיווק-הפוליטי מתבצע בדרך-כלל על-ידי סוכני-קידום, שופרות תעמולה ו'עיתונאים' בתקשורת הארצית, שאינם מסתרים את דעותיהם בעד או נגד פוליטיקאים והכל בשם רוממות 'חופש הדיבור'. נהוג לומר כי מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים, אלא שבמקרה הזה הפוליטיקאים רחוקים מלהיות צדיקים וכל 'האחרים' עושים מלאכתם בעד תמורה כלשהי.
אחרי שאמרנו את כל הדברים האלה, ברור כבר כי התופעה המדהימה של ריבוי מפלגות ורשימות המתכוננות להיאבק על מקום בכנסת, מקורה באישיות של העומדים בראשן ובמקרה הזה באגו שמוביל את הפוליטיקאים להשגת סיפוק אישי בכיבוש מטרות ואין לדברים שהם משמיעים בדבר 'חשיבות המדינה' שום שחר. ההפך הוא הנכון: ככל שפוליטיקאי נוהג כביכול לבטל את חשיבותו העצמית ולהלל ולשבח את 'טובת המדינה' אות וסימן מובהק הדבר כי הוא נפל קרבן לתעתועי האגו שלו ומשקר במצח נחושה ואולי אפילו מאמין לשקרים שלו עצמו.
הרשימה לקראת הבחירות הבאות (והמיותרות) ארוכה למדי וכוללת את גדעון סער, נפתלי בנט, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ, איווט ליברמן, רון חולדאי, ירון זליכה,יאיר לפיד, בני גנץ ועוד דמויות מהגלריה הזאת ולכולן מכנה משותף העובר ביניהם כחוט-השני: היכולת לשקר לציבור בהבטחות חסרות שחר כאילו הם מעוניינים רק ב'טובת המדינה' ובמקרים אחרים, כי הם נשכבים כביכול על הגדר 'להצלת הדמוקרטיה' בישראל...
מי שמניעיו מצויים עמוק בסבך האגו המנופח של עצמו סובל באופן טבעי גם מקריאת מציאות לקויה ומכאן גם הנטייה לשקר, לראות צל-הרים כהרים ולשגות באשליות באשר לכוחות בהם ניחן כביכול. ההתנהגות הזאת אופיינית לפוליטיקאים, ממש כפי שהצגת הרשימות החדשות אינה אלא ביטוי מכובס לנטייה הגברית הידועה להציג בפומבי את האבר המוצנע ולהקניט את היריב בשאלה 'למי יש גדול יותר?!
מי שרוצה להאמין לפוליטיקאים הללו, אשר מונעים כאמור מדחפים ויצרים המצויים באגו שלהם, שיבושם לו ומי שאפילו יטריח עצמו לקלפי ביום הבחירות כדי לממש את חלומו הרטוב ולהצביע למען מי מהשקרנים הללו, אנחנו מאחלים לו שלא יתעורר למחרת הבחירות בשיברון לב נוכח השגיאה עליה חזר אולי בפעם הרביעית בתוך שנתיים.
לא צריך לעסוק בפסיכולוגיה או בחקר נפש-האדם כדי להבין כי הפוליטיקאים ניזונים מדחפים אישיים חזקים המבקשים למצוא נתיבים לסיפוק מהיר, גם אם כרוך הדבר בשקרים, הבטחות-שווא, שינוי עמדות, החלפת רשימות ומפלגות ועוד מעשים שנחשבו פעם מבישים ובלבד שישיגו את מטרתם, לשבת בבית-המחוקקים בתנאים מפליגים ולהמשיך לדאוג אך ורק לעצמם. זה המניע החזק ביותר ששואב את כוחו מן האגו ומוביל את הפוליטיקאים לדרכים מפותלות מלאות כזב, מרמה, שקר והונאה והכל תחת חיסיון ובשם רוממות 'טובת המדינה'...
אגב כל הדברים שאמרנו אינם מכוונים רק למי שמאייש את הרשימות החדשות, אלא גם לכל שאר הפוליטיקאים מהמפלגות שעדיין קיימות ולפחות על-פי השקרים (הסקרים) מצויות מעל אחוז-החסימה. אין שום הבדל בין המפלגות הללו לבין הרשימות החדשות, שלפחות בחלקן מתנסות לראשונה במאבק על קולו של 'העדר הישראלי',
משום שמדובר באותם מניעים שמקורם בדיוק באותו אגו.
יום הבחירות קרב ובא ונראה כי עוד צפויה לנו דרמה לא קטנה בחיבורים פוליטיים הזויים, אבל בכל מקרה אסור לשכוח את העיקר: אסור להשתתף בבחירות האלה מחמת כל הטיעונים שהצגנו במהלך השנתיים האחרונות, אבל בעיקר משום שהמניעים של הפוליטיקאים מקורם בשקר וכזב ומי ששואף כמונו להחליף בבוא היום את שיטת הממשל בישראל לשלטון-נשיאותי, מוטב לו להחרים את הבחירות האלה.
לקראת הבחירות המיותרות מומלץ להצטייד בכדורים נגד נגיף-האגו של הפוליטיקאים.
Comments