איך מייצרים היסטריה ופניקה-המונית ?

נגיף-הקורונה ממשיך לשגע את העולם ולהפיל קרבנות, במקביל לפגיעה אנושה בכלכלה ובעיקר בענפי התיירות ואפילו מדינת-ישראל נכנסה לסוג של הסגר כפוי. ככל שגדל מספר הנדבקים והמתים וחוסר הוודאות קונה אחיזה בקרב הציבור וככל שלא נראה סיכוי למציאת פתרון (חיסון) מהיר ויעיל, עולה בהדרגה מפלס החרדה והפחד, מה שגורר אנשים רבים להתנהג באופן קיצוני ולא רציונלי או בשפה אחרת להיקלע למצב של היסטריה ופניקה-המונית.

למה? איך זה קורה? מה מביא אנשים רציונליים ומשכילים פשוט 'לאבד את הצפון' במצבי-לחץ? איך אפשר להתמודד עם התופעה הזאת?

בניסיון להשיב באופן חלקי על השאלות הללו, כדאי קודם להפליג לאחור ולהגיע ל-30 באוקטובר 1938 כאשר שודר ברדיו בארה"ב תסכית מפי השחקן אורסון ווילס (שרק החל את דרכו) ואשר מבוסס היה על ספר בשם "מלחמת העולמות" שחיבר בשנת 1898 הסופר הרברט ג'ורג' ולס. הסיפור תאר פלישה של 'חייזרים' לארה"ב ואת חוסר האונים של הצבא האמריקני להתמודד עם הפולשים ואנשי-המאדים שכבר הסתובבו כביכול ברחבי ניו-יורק.

התסכית המשודר הגיע למיליוני מאזינים, שהאמינו כי באמת החלה פלישה לכדור-הארץ ומהר מאוד נכנסו המונים להיסטריה ולפניקה-המונית, כאילו עומדים פולשי-המאדים לחסל את העולם. הסיבה לכך, כפי שהתברר בדיעבד, לא הייתה רק בסיפור שהשמיע אורסון ווילס, אלא בשימוש שעשה באפקטים רדיופוניים שהעניקו לתסכית מצג של אמינות כמו למשל 'חדשות מתפרצות' ששודרו במהלך התסכית ובהם מבזקים המתארים כביכול מה מתרחש במקומות שונים בארה"ב נוכח הפלישה מהמאדים. בשורה התחתונה מדובר היה בסוג של הונאה, שגרמה למיליוני אנשים לחוש יראה ופחד, מבלי שיעלו בדעתם כי בעצם מדובר במה שהיום היינו מגדירים כ-'פייק-ניוז'.

מה זאת היסטריה ?

הסיפור הזה ממחיש היטב כיצד אפשר לייצר ללא מאמץ מיוחד היסטריה ופניקה-המונית, אולם מחייב להבין מה בעצם עומד מאחורי ההגדרות האלה.

היסטריה מוכרת לנו כבר יותר מ-4000 שנה ונחשבה בעבר כאופיינית לנשים ומקורה בהפרעות ברחם ( ביוונית 'היסטרה'-רחם). מקור המונח היסטריה מיוחס להיפוקרטס (אבי הרפואה המודרנית) אבל זמן רב מאוחר יותר, הצליח ז'אן מרטין שארקו, רופא ונוירולוג צרפתי, לתרום לביסוס חקר ההיסטריה כשהחל בשנת 1878להשתמש בהיפנוזה בטיפול בנשים היסטריות.

זיגמונד פרויד שהיה מתלמידיו של שארקו, פרסם בשנת 1890 סדרת מאמרים בנושא וטבע את המושג 'היסטריה קונבריסטית' שפירושה העדר שליטה בהיעדר לקוי אורגני או פתולוגיה רפואית, או בשפה פשוטה יותר : 'ניסיון להדחיק רעיון לא מתקבל שעלה כאופוזיציה ל'אגו' ורצון להימנע מדחק מעורר חרדה, או להפחיתו על-ידי מחלה וכך להמיר בעיה רגשית קשה מנשוא בבעיה גופנית המצילה את כבוד החולה'!.

אפשר לחבר את ההגדרה של פרויד לשפה המדוברת כיום ולפיה היסטריה מתארת מצב של חוסר יכולת לנהל רגשות חריגים או קיצוניים במצבי-לחץ (אצל נשים וגברים כאחד). הפרעות-היסטריה מסווגות כיום כהפרעות סומטופורמיות המאופיינות בתסמינים גופניים, המצביעים כביכול על בעיה פיזיולוגית, אך לא קיים מצב רפואי או ממצא פתולוגי גופני בבדיקות רפואיות שיכול להסביר תסמינים אלה ובסופו של דבר מדובר בהפרעה פסיכוגנטית, כאשר המכנה המשותף נמצא בביטוי קשיים נפשיים במיחושים גופניים.

היסטריה-המונית היא הצגת סימפטומים היסטריים בידי מספר אנשים ש'נדבקו' בתופעה שתחילתה בגורם בודד. אפשר להמחיש זאת כאשר חוזים לא-עלינו בקהל שצפה בתאונת-דרכים קשה ואנשים מגיבים באופן לא רציונלי ורצים לכל כיוון כשהם צורחים כמעט ללא שליטה, או כאשר מצליח מישהו ללכוד פושע נמלט ברחוב ומיד מתנפלים עליו אנשים מכל עבר ובועטים וחובטים בו ללא רחם. דוגמאות רבות אחרות למצבים כאלה רק ממחישות את העובדה לפיה 'אלימות גוררת אלימות' כאשר היא מתרחשת בפלטפורמה רגישה להיסטריה-המונית. בשנת 1962 החלו 3 תלמידות בבית-ספר מיסיונרי בטנגניקה לפרוץ בצחוק חסר מעצורים שעד מהרה הדביק את כל בית-הספר וצוות ההוראה גם יחד והשבית למשך זמן ממושך את הלימודים, במה שנודע לימים כ'מגיפת הצחוק'. הסיפור הזה מדגים את הקצה השני שמצוי בהיסטריה-המונית ולהבדיל אפשר למצוא בתגובה ההיסטרית של מיליוני תושבים בצפון-קוריאה, נוכח מותו של מנהיגם הנערץ קים ג'ונג-אל, את הקצה השני של ההיסטריה-ההמונית.

מה זה אלרמיזם ?

הדיון בהיסטריה-המונית מחייב גם התייחסות למושג אחר בתחום זה והוא ה'אלרמיזם'. מדובר בזריעת בהלה מוגזמת כתגובה לאיום אמתי או מדומה, כגון ניפוח מספר נפגעים בעת פיגוע או מגיפה. (מכאן החשיבות העצומה בדווח נתונים מדויקים ואמתיים, למשל בנושא הנדבקים בנגיף-הקורונה והמתים ממנה!).

אנשים 'אלרמיסטים' נוהגים להפחיד באמצעות תרחישים, כגון על אודות קץ-היקום, התנגשות-ציביליזציות ומנצלים תחושות פחד ויאוש שהתפתחו על בסיס שמועות שנפוצות על אסון מתקרב. כך אירע לקראת ה-21 בדצמבר 2012 כאשר בגלל 'אלרמיסטים' נכנסו רבים לחרדה בגין אסון-עולמי שאמור היה להתרחש באותו תאריך, שהיה סיום מחזור בן 5125 שנה בלוח-הספירה הארוכה של תרבות ה'מאיה'...

מחקרים רבים הוכיחו כי אדם בעל אישיות אלרמיסטית סובל מעיוותי חשיבה ותפיסה שגויה של המציאות, בניגוד להטיות קוגנטיביות, הגורמים לו לראות כל איום (אמתי או מדומה) כאסון וכי הוא מצפה תמיד לתוצאה הגרועה ביותר, במקביל לרצון לשמר יצירת חרדה ודאגה באחרים.

בפסיכולוגיה יהיה אדם 'אלרמיסטי' נתון במצב רגשי של דחק ולחץ עקב תגובה מוגזמת נוכח התפתחויות עתידיות. בפוליטיקה 'אלרמיסטים' מתריעים לעתים קרובות על פיגועי-טרור ועל 'סוף העולם', או מביעים פחד מפני התפוצצות-אוכלוסין, התדלדלות-משאבים וזיהום-סביבתי קשה. תומס רוברט מלקום, כומר, דמוגרף וכלכלן-פוליטי אנגלי, נודע כבעל תחזיות קודרות שהשפיעו באופן ניכר על חוקרי מדעי-החברה בזמנו, כמו למשל כשהציע שיטה לצמצום גידול האוכלוסין בעולם, על בסיס ההשערה לפיה המזון מתרבה בטור-חשבוני בעוד בעלי-החיים מתרבים בטור-גאומטרי...

שימוש 'אלרמיסטי' נעשה למשל כאשר התריע וינסטון צ'רצ'יל מפני התחמשות גרמניה הנאצית ועלייתו הצפויה של היטלר לשלטון ורק מעטים נטו תחילה להאמין לו, אבל שימוש דומה נעשה בכל הקשור ל'נבואה' בדבר קץ הנפט בעולם, השפל-הכלכלי של 1929, ההתחממות הגלובלית ואפקט-החממה, הימצאות נשק השמדה-המוני בעיראק, שפעת-העופות, נגיף-הסארס, שפעת-החזירים, התפוצצות אסטרואיד על כדור-הארץ וכמובן 'באג-2000 שיביא לקריסת כל המחשבים בעולם. כבר נודע גם על אנשים לא מעטים בארה"ב שהכינו לעצמם מקלטים מיוחדים מוגנים מפני התקפה אטומית-ביולוגית ועמוסי מזון ומצרכים לשעת קץ-העולם והם דוגמה מובהקת לתופעת ה'אלרמיזם'.

כל אלה אינם אלא תוצאה מובהקת של 'אלרמיזם' שזורע בהלה מוגזמת בציבור, כתגובה לאיום אמתי או מדומה והוא סוג של 'שלוחה' מבית-היוצר של ההיסטריה-ההמונית. אלא שמכאן נדרשת גם התייחסות למרכיב הבא של התופעה והכוונה לפניקה.

ההמון מגיב בבהלה לא רציונלית למצבי-לחץ ולאיומים אמתיים או מדומים

מה זאת פניקה ?

פניקה (או 'תבהלה' בעברית תקנית) היא תחושת פחד פתאומית מפני סכנה והיא גוברת על כל חשיבה הגיונית ומחליפה אותה ברגשות סוערים של חרדה הגורמת לתגובה קיצונית.

מקור המושג הפניקה מהמיתולוגיה היוונית ומיוחסת לאל היווני 'פאן' שנהג להפחיד עדרי-עזים באמצעות השמעת קולות מפחידים.

מתוך הפניקה המקובלת נוצרה גם ה'פניקה-המוסרית' , פרי הגותו של החוקר הבריטי סטנלי כהן, אשר הטעים בשנת 1972 כי 'פניקה מוסרית' אוחזת בחברה כאשר קיימת בעיה מוסרית העלולה להחריב את המוסר-הקולקטיבי תוך שימוש בדמגוגיה או דמוניזציה וזאת באמצעות אמצעי-התקשורת ובעלי אינטרסים והטיפול בה מועלה לראש סדר העדיפויות. סטנלי כהן התכוון בעיקר ל'צייד המכשפות' במאה ה-15, לתופעת המקרטיזם בארה"ב ול'ידיעה' לפיה יש לעיראק נשק להשמדה-המונית, אבל במכנה המשותף לגישה בה נקט בהגדרת 'פניקה מוסרית', נמצא הצורך לאתר ולמצוא לשם כך שעיר לעזאזל.

הנה כי כן מתברר כי מאחורי יצירת היסטריה ותבהלה המונית, מצוי מנגנון-אנושי שמפעיל ציבורים גדולים וגורם להם להתנהגות של עדר מפוחד. נגיף-הקורונה משתלב היטב בתמונה הזאת, בעיקר משום שהוא מאפשר גירוי לחושים ההיסטריים, לאלרמיזם ולפניקה, להשתלט על שיקול-הדעת הרציונלי והתוצאות ניכרות היטב: אנשים מסתערים על חנויות להצטייד בכמות גדולה של מוצרי-מזון ומצרכים אחרים 'כדי שיהיה', נמנעים מהתנהגות שגרתית ובדרך-כלל נשמעים להנחיות והוראות של הממסד להסתגר בבתים. מעל לכל מרחפת העננה המסוכנת של חוסר-וודאות באשר לסכנת ההידבקות או לסיכויי ההחלמה, שלא לדבר על מציאת חיסון מהיר ויעיל. כל המרכיבים האלה מהווים חלק בלתי נפרד מהתופעה היוצרת היסטריה ופניקה המונית.

מה רצוי לעשות ?

מאחר שכבר היו דברים מעולם (ע"ע שפעת החזירים למשל) ברור לחלוטין כי יש בנמצא אמצעים בדוקים להתמודד עם הסכנה הטמונה בהיסטריה ובפניקה-המונית. הללו מצויים בראש ובראשונה במסירת מידע אמין, נגיש ומדויק על-ידי הממסד באשר לנתוני הנגיף ואופן הטיפול בו. לכך צריך להוסיף את ההסברים הנדרשים לנקיטת צעדים להגנה על הציבור (עושה זאת בצורה נפלאה מנכ"ל משרד-הבריאות משה בר סימן-טוב!) והשקעה מתמשכת במאמץ לשמור על אמון הציבור בדיווחים.

אבל מעל לכל מדובר בהרגעה כללית של כולם ובעיקר לא להתייחס ברצינות לאמצעי-התקשורת, שמטרתם למצוא כותרות רעשניות על חשבון הבריאות-הנפשית של הציבור. בעידן בו הרשתות-החברתיות היו לפלטפורמה המרכזית של התקשורת, צריך כמובן להישמר מ'פייק-ניוז' ומדיווחים לא אמינים כי להיסטריה ולפניקה-ההמונית יש כפי שהצגנו כאן נטייה להיאחז בשקרים מעוררי פלצות.

צריך כמובן לקחת בחשבון את האפשרות לפיה היסטריה ופניקה-המונית, סופם לגבות מס-נפשי כבד ממי שלא מודע לכך שהיה חלק מהעדר, שלא נפל קרבן לנגיף-הקורוניה, אלא דווקא לתבהלה וההיסטריה-ההמונית.